פורנוגרפיה של אסונות
ד"ר תומר סיימון

אסונות כידוע מצטלמים היטב, ריכוז של דרמה אנושית לאורך זמן. כל צלם עיתונות רוצה להיות במקומות האלה, לחוות את הבלתי ניתן לתיאור ולו גם בתצלום ה"חזק" ביותר. אבל להיות שם פירושו לגעת באסון, בכאב, בשכול, לתעד את הסבל הנורא ואת רגעי האושר המהבהבים לפעמים במעמקי הגיהינום. האם בעצם כך שאנו מתעדים אנו לא פוגעים ולא מפרים את הפרטיות של אותם אנשים?

האם פרסום של תמונות קשות מזירות אסון הינו הכרחי לשמירה על זכות הציבור לדעת, או שאולי מדובר בפורנוגרפיה זולה הגוררת נזק ועוגמת נפש למצולמים? האם מדובר בעניין אתי מובהק, או שיש צורך בחקיקה בנושא?

 

עקרונות וסטנדרטים במתן סיוע הומניטרי: 
ד"ר ברוריה עדיני

מתן מענה למקומות מוכי אסון מתאפיין לעתים קרובות בפעילות מקבילה של גופי סיוע רבים, ממגוון תחומים, מדינות, יעדים ויכולות. לקחים שנלמדו מאסונות בעבר הראו כי ריבוי הגורמים המעורבים במתן הסיוע לא סיפק מענה ברמה הנדרשת, בעיקר לאור חוסר אחידות ברמת המענה, העדר מדדים להערכת איכות הסיוע, חוסר תיאום בין המגיבים השונים ואחריותיות לקויה מול המוטבים (הקהילה הנפגעת). במספר מקרים, תפקוד זה גרם במישרין או בעקיפין לפגיעה באוכלוסייה. כתוצאה מכך, התגייסה הקהילה הבינלאומית לגיבוש סטנדרטים מוסכמים וזאת לשיפור איכות הסיוע המוענק לאוכלוסיות המושפעות מאסונות וחיזוק האחריותיות של מדינות וגופים הומניטרים לשולחיהם, לתורמים ולמוטבים. סטנדרטים אלו אשר גובשו לספר אחד – SPHERE – מהווים בסיס משותף להענקת הסיוע בתחומים החיוניים כדוגמת מים וסניטציה, מזון, מחסה ושירותים רפואיים. במסגרת המפגש יוצג ה-SPHERE ואופן השימוש בו על מנת לאפשר מתן מענה שוויוני לאוכלוסיה במקומות מוכי אסון.

 

אוכלוסיות פגיעות – האתגרים במתן סיוע לאוכלוסיות חלשות:
ד"ר ברוריה עדיני

אסונות אינם מכים אוכלוסיות שונות באופן שווה. אוכלוסיות פגיעות כדוגמת נשים, ילדים, בעלי מוגבלויות ועוד נפגעים באופן קשה יותר בעת התרחשות אסון. בעקבות אסונות, רבים מאבדים את מקום מבטחם (ביתם) ונהפכים לעקורים או לפליטים. מטרת המפגש להבין את הצרכים והמאפיינים הייחודיים של האוכלוסיות הפגיעות לרבות תחומי הסיוע הניתנים לפליטים ולעקורים, המורכבות הקיימת במתן מענה לנשים ולילדים, והקושי הנוצר מהצורך בטיפול בחללים ובנעדרים.

דילמות במתן סיוע הומניטרי:
ד"ר ברוריה עדיני

סיוע הומניטרי מתאפיין בדילמות רבות המעסיקות את גופי הסיוע. הערכים הבסיסיים של מתן סיוע בעתות אסון אשר אומצו על ידי מרבית הארגונים כוללים אלמנטים של אנושיות, נייטרליות, אי-משוא פנים ועצמאות. עם זאת, בעת מתן הסיוע הלכה למעשה, נתקלים לעתים עובדי הסיוע  במצבים מאתגרים המחייבים אותם לבחון את יכולת היישום ו/או התאמת הערכים למתרחש באירוע. לדוגמא, האם נכון לשמור על נייטרליות ו"אי משוא פנים" לנוכח אירועים של רצח עם? האם נכון לשתף פעולה עם משטרים עריצים שמדכאים חלק מבני עמם ומונעים מהם נגישות לצרכים חיוניים על מנת להשיג נגישות של גופי הסיוע למקומות/אוכלוסיות אלה? האם סיוע הומניטרי צריך להתחשב באינטרסים פוליטיים ו/או גיאו-פוליטיים? האם נכון להפעיל כוחות צבא כדי לחייב מדינות לקבל סיוע הומניטרי? למרבית השאלות הללו אין "פתרון בית ספר" והוא מחייב שיקול דעת, פתיחות וגמישות תפעולית של נותני הסיוע. מגוון דילמות יוצפו במסגרת המפגש ומשתתפי ההכשרה יקבלו הזדמנות להביע את דעתם/שיקוליהם אודות דרכי הפעולה המיטביות להתמודדות עם דילמות אלו.

נשים באזורי אסון
ליאת בירון

כיצד נשים וילדות מושפעות בעת התרחשות אסון הומניטרי או בעת מלחמה? למה חשוב לנו כאנשי/נשות סיוע לשים לב לכך? כמי שעבדה במשך מספר שנים בסיוע הומניטרי בדגש על אלימות מגדרית בדרום סודן, ליאת תשתף בנסיונה בעבודה עם נשים בקהילות ותתן כלים למתן סיוע אפקטיבי ששם את צרכיהן של נשים וילדות במרכז.

 
מודל מעש"ה להתערבויות ראשוניות במצבי דחק וחירום   
ד"ר משה פרחי                                                    

• תמונת מצב והערכת מצב, הקושי בהגדרות טראומה ע"פ  DSM-V , הגדרת טראומה (DSM-IV ) דרך מרכיב הפרשנות, הבניית עיקרון ראשון – הצורך הפעילות יעילה. 
• מחקרי Tailor (2008) - יחסי הגומלין בין האמיגדלה ובין הפרהפרונטל קורטקס (prefrontal cortex ) - הבניית עקרון שני: הצורך בתקשורת קוגניטיבית.
• הזיכרון הטראומטי: מערכות נוירולוגיות עיקריות המעורבות  

המערכות הסימפתטית והפרה-סימפתטית והקשרן למערכות החישה במצבי שגרה וחירום -  היווצרות ראשונית של מחשבות חודרניות. הבניית העיקרון השלישי: הצורך בהבניית האירוע והדגשת סיום האיום.

• קשת תסמיני תגובת הדחק החריפה (ASR )  – הבניית עקרונות נוספים: מחוייבות, אתגור ושליטה.

.              דרכי התערבות בסיסים במצבי ASR

• מודל מעש"ה (שם גנרי: SIX Cs Model ) התערבויות בסיסיות במצבי קיפאון ,  קיפאון דיסוציאטיבי  ומצבי סערה, שימור מצבים דיסוציאטיביים חלקיים, תרגול מודל מעש"ה ופרוטוקול התערבות בזירה 1
• דוגמאות לתרחישי אמת והתערבויות על בסיס מודל מעש"ה
• חוסן פסיכולוגי ופיזיולוגי.. הקשר שבין עצב הואגוס, Heart Rate Variability ובין חוסן פסיכולוגי. הבניית תפיסת החוסן כגמישות.
• הסיוע למסייעים: סדרי פעולה לשימור תפקוד המסייע תוך כדי פעילות בעצימות גבוהה

התערבויות בקהילות במצבי משבר

• ההקבלה בין פרשנות אירוע כטראומה ובין פרשנות קהילתית לאירוע כאסון
• מנהיגות כמנוע לחוסן קהילתי
• תסמיני תגובות דחק קהילתיות
• התערבויות בקהילה במשבר מבוססות מודל ה SIX Cs

 

מקרה בוחן סרביה
עינב לוי

ההרצאה תעסוק במאפיינים בריאותיים ופסיכו סוציאליים של אוכלוסייה בתנועה, כמו גם באופן בו צוותי התערבות מפתחים נקודות מבט מוטות על האוכלוסייה המסתייעת. ההרצאה תבקש לאפשר ניתוח ממצאים ומאפיינים במבט ביקורתי.

ביו חוק לאתיקה
עינב לוי

מהן ההצדקות לפעולה ההומניטארית, למי מותר לפעול ובאילו תנאים וכיצד החוק עלול להעמיד בסיכון את הפעולה ההומניטארית? אל מול זאת, כיצד האתיקה כסף עליון עלולה לפגום בפעולה ההומניטארית? וכיצד אנו עושים שימוש בכלי חקיקה ואתיקה למענה אופטימאלי, הולם ורלבנטי.

מקרה בוחן האיטי
עינב לוי

ההרצאה תבקש לנתח ערוצים לאיתור גורמי חוסן וסיכון בתוך קהילה במסגרת מיפוי צרכים והתערבויות ראשוניות