Slider
שני, 10 דצמבר 2018 נכתב ע"י 

ארגוני הסיוע צריכים להשתפר בטיפול באלימות מבוססת מגדר בחירום

ארגוני הסיוע יכולים לעשות יותר כדי להקל על נפגעי אלימות מבוססת מגדר בזמני חירום, כך קובע דו"ח שפרסמה הפדרציה הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום

זכויות האדם בעולם. באסונות הומניטריים עולים הסיכויים לתקיפות מבוססות מגדר בשל אובדן המסגרות המוכרות והנורמות החברתיות. תופעות כמו תקיפה מינית של נשים וילדים, אלימות בתוך המשפחה, נישואי קטינים וסחר בבני אדם, מתגברות בתקופות חירום. כבודם, ביטחונם האישי ומצבם הבריאותי של הקורבנות ושל האוכלוסיות בסיכון גבוה, נפגעים בצורה משמעותית. המודעות לנושא ה-GBV גדולה בקרב ארגוני הסיוע ההומניטרי ורבים מהם ובראשם כמובן האו"ם, פרסמו המלצות, תקנות ונהלים כיצד למנוע אלימות מבוססת מגדר במצבי חירום וכיצד להגיב אליה. מחקר שפרסמה השנה IFRC, הפדרציה הבינלאומית של צלב האדום והסהר האדום, מראה שלמרות המחקרים וניתוחי המקרים, עדיין בשטח, ארגוני הסיוע לא תמיד פועלים באופן מיטבי כדי למנוע את האלימות מבוססת המגדר וכדי להגיב אליה בזמן מצבי חירום.

המחקר שערכו התבסס על שאלונים ועל קבוצות דיון עם 1800 אנשים שנפגעו מ-GBV באינדונזיה, בלאוס ובפיליפינים. ממצאיו הראו שהאוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר הן נערות מתבגרות, אחריהן נמצאים נערים מתבגרים ונשים בוגרות. שליש ממשתתפי המחקר בפיליפינים העידו שילדות נכנסו למצוקה אחרי אסונות, בשל העלייה בנישואי קטינים. 27% מהנשאלים מלאוס הכירו אדם שעבר אונס בזמן חירום או מיד לאחריו. חברים בקהילת הלהטב"ק דיווחו על מחסור במסגרות תומכות לקהילה בעתות אסון. כשל נוסף במערכת ה-מניעה-תגובה הוא קריסתן בעת חירום, של פעולות התיאום בין שירותי הבריאות, הפסיכולוגיה, הסיוע המשפטי, בתי המחסה ושאר גורמים בשטח, בשל תשתית רעועה של תקשורת מלכתחילה.

התנהלות טובה של ארגוני הסיוע בבנגדלש

הדו"ח קורא לממשלות, לארגוני הסיוע ולקהילות עצמן להגן על חברי הקהילות מוכות האסון ומנחה אותם להבטיח חללים נפרדים לנשים באזורי המחסה ולוודא הימצאותם של תאי שירותים בטוחים ושל תאורה נאותה. "אנחנו מכירים את ההמלצות הללו כבר 20-15 שנה" אומרת פריאנקה בהאללה, יועצת הפדרציה לענייני אלימות מינית מבוססת מגדר, והמחברת הראשית של הדו"ח, "אבל אנחנו עדיין לוקים בחסר ביישום. על הגופים העוסקים בתגובה לאסונות לשתף פעולה עם הסוכנויות המקומיות המתמחות בתמיכה ובטיפול בקורבנות אלימות מינית ועל המערך ההומניטרי בפרט, לפעול בתיאום גבוה יותר. "

לשם האופטימיות, חשוב לציין שיש גם דוגמאות להתנהלות מוצלחת בתחום, כמו בפעולות התגובה למשבר בני הרוהינגה בעיר קוק'ס בזאר שבבנגלדש, שם ארגוני הסיוע מיפו את אופני ההפניה לטיפול בשורדי GBV באמצעות מערך ארגוני ההגנה ומערכים אחרים שהתחברו גם הם למיפוי, אך מקרים כאלו הם מאוד מובחנים.

רק 3% מהמגיבים באינדונזיה היו מודעים לחוקי המדינה הנוגעים לתקיפה מינית ולאלימות במשפחה. הדו"ח ממליץ לארגוני הסיוע לבדוק את מסגרת החוק לעתות אסון במדינה ואת יישומה ולבחון האם הכילו בחוק ובפועל טיפול בשוויון מגדרי ובאלימות מבוססת מגדר. בהאללה מביאה כדוגמה טובה את הפיליפינים, שם מסגרת החוק הברורה בנושאי GBV והגנה על ילדים, חיזקה את מערכי התמיכה והטיפול כמו שירותי הבריאות ובריאות הנפש, ושיפרה מאוד את התגובה לשורדים ברמה הקהילתית.

ברמה המקומית, המלצות הדו"ח הן שמרפאות ניידות המגיעות לאזורי האסון מיד עם התרחשם, יכללו גם צוות המיומן בטיפול במקרי אלימות מבוססת מגדר וידע לשמור על חסיון הקורבנות ועל פרטיותם ולהעניק להם את חבילת הטיפול הנדרשת ב-72 השעות הראשונות של האירוע. על הצוות לעדכן את המטופלים במידע מדויק ומועיל ולהפנותם לטיפולי ההמשך.

בטווח הארוך יותר, אומרת בהאללה, על כל ארגוני הסיוע לנסות לטפל באי השוויון בין המינים ובמקרים של ניצול כוח, הגורמים הבסיסיים לאלימות על בסיס מגדרי.

Image
© Copyright Sid-Israel 2018 | Web Development Smart Soft Web

Please publish modules in offcanvas position.