Slider
חמישי, 28 פברואר 2019 נכתב ע"י 

זיהוי אוכלוסיות פגיעות במרחבים עירוניים בעת חירום

מחקר שפורסם ב-2017 בדק את מאפייניהן של אוכלוסיות פגיעות באירועי חירום המתרחשים במרחבים עירוניים. המחקר הוא יוזמה של Humanitarian Evidence Programme (HEP) , שותפות בין כמה ארגונים הומניטריים ובהם אוקפסם ו-UKAid. הצורך באיתור ובמענה מיוחד לקהילות עירוניות בעתות חירום התחדד בשנים האחרונות במחקרים רבים ובקרב ארגוני הסיוע.

ברעידת האדמה שאירעה בנפאל ב-2015, התקשתה הממשלה להקצות משאבים שווים לטיפול בנפגעים. הדבר עורר בקרב ארגוני הסיוע חשש שהאנשים הפגיעים ביותר לא זוכים לטיפול כי אין ברשותם קניין רשום או שאינם רשומים ואין בידיהם מסמכים מזהים. ממצאי ועדות חקירה בעקבות רעידת האדמה בהאיטי ב-2010, הראו כי מרבית האוכלוסייה בפורט או פרינס חיה מתחת לסטנדרטים המינימליים שנקבעו במדריך Sphere. מכיוון שארגוני הסיוע פעלו לפי הסטנדרטים שהציג המדריך, הקהילות הפגיעות לא טורגטו ונוצרה חלוקת משאבים לא שוויונית. האתגר הגדול באיתור קהילות עירוניות פגיעות בעת חירום הוא מצבן הפגיע מאוד של אוכלוסיות רבות בשגרה. תנאי מחיה קיצוניים אלו מיתרגמים לסיכון גבוה עוד יותר במקרי אסון הומניטרי. המחקר, שבחן מחקרים רבים בתחום זיהוי אוכלוסיות עירוניות פגיעות, בא לענות על הצורך הגובר במתן תגובה ייחודית ומדויקת לקהילות עירוניות וממצאיו יכולים לסייע במוכנות למצבי חירום ולניהול הסיכונים לפני מצב החירום.

המחקר בחן  19 מחקרים שעסקו בנושא פגיעותן של אוכלוסיות עירוניות וזיהה שבע שיטות נפוצות לזיהוי אוכלוסיות פגיעות באסונות במרחבים עירוניים:

  1. המחקרים הטילו ספק ביעילות המיקוד לפי המעמד החוקי של תושבי האזור וזיהוי מקומות שבהם מתגוררים פליטים ועקורים כפגיעים יותר.
  2. מיקוד קטגוריאלי לפי מאפיינים אישיים כמגדר וגיל – המחקרים מצאו כי מיקוד זה יכול להיות שימושי, אך יש לשים לב ולהשתמש בו לפי ההקשר החברתי והתרבותי הנכון.
  3. מיקוד המסתמך על שימוש במידע קיים – מידע כזה לרוב ילקה בחסרונות במידת עדכניותו, באופן הצגתו ובאופן האיסוף שלו ולכן יש להשתמש בו בזהירות ולהסתמך על מקור מידע נוסף.
  4. שימוש בכלים מקומיים לאיתור קהילות פגיעות – מקרים מתחום האלימות מבוססת מגדר ומקרים העוסקים בביטחון תזונתי מאששים כי שימוש בידע של קהילות וארגונים מקומיים פיתח סולם הערכה שונה ואף יצר מדדי הערכה חדשים לחלוטין עם התווספותו של ידע מקומי.
  5. דיווח עצמי – שיטה יקרה וקשה לתפעול לטווח ארוך. מרכז שאמור לשמש לאנשים לבוא לדווח על עצמם, לרוב לא יגיע אל הקהילות הפגיעות ביותר שיעדיפו לא להיחשף.
  6. מיקוד מבוסס קהילה – המחקרים הראו ששיטת מיקוד זו נחלה הצלחות מסוימות. כמו כן נמצא כי כדי למנוע הטיות וכדי לזהות ניואנסים ולהבין את הקהילות, יש להשתמש בכוחות מקומיים.
  7. מדגמים – המחקרים הראו כי הצפיפות וההטרוגניות בערים חייבו בדיקת מדגמים גדולים יותר או יחידות גאוגרפיות קטנות יותר כדי לייצר "כיסים" של פגיעות ומגוון אנושי בעת איסוף המידע.
Image
© Copyright Sid-Israel 2018 | Web Development Smart Soft Web

Please publish modules in offcanvas position.