מתנגדי החיסונים הם בין עשרת איומי הבריאות הגדולים שמציג ארגון הבריאות העולמי

בתחילת השנה פתח הארגון בתוכנית החמש-שנתית שלו לטיפול באיומי הבריאות העולמיים. מטרת העל של התוכנית הנוכחית, ה-13 במספר שהנפיק הארגון, היא "מטרת המיליארד" -  הארגון פועל כדי להבטיח שמיליארד איש נוספים יקבלו גישה לכיסוי רפואי עולמי, יהיו מוגנים מפני מקרי חירום הקשורים בבריאות וייהנו מבריאות טובה יותר.

כדי להגשים את המטרה הזו, הארגון יתמקד בעיקר בעשרה נושאים בולטים:

1. 1. זיהום אוויר ושינוי האקלים

תשעה מתוך עשרה בני אדם נושמים אוויר מזוהם בכל יום.

ארגון הבריאות העולמי מחשיב את זיהום האוויר לגורם הסביבתי המסוכן ביותר לבריאות. כשבעה מיליון בני אדם מתים בשנה ממחלות הקשורות בזיהום כמו סרטן, שבץ ומחלות לב וריאה. 90% ממקרי המוות הללו מתרחשים במדינות שבהן ההכנסה נמוכה ובינונית ודרגת הזיהום גבוהה ונובעת מהתעשייה, מהחקלאות ואף מבישול בתנורים מזהמים.

2. 2. מחלות כרוניות

מחלות כרוניות כגון סוכרת, סרטן ומחלות לב, אחראיות ליותר מ -70% ממקרי המוות בעולם, שהם כ- 41 מיליון בני אדם. כולל 15 מיליון מקרי מוות מוקדם של אנשים בגילאי 30 עד 69.

יותר מ-85% ממקרי מוות מוקדמים אלה מתרחשים במדינות שההכנסה בהן נמוכה ובינונית. חמישה גורמי סיכון עיקריים מובילים למחלות האלו: שימוש בטבק, חוסר פעילות גופנית, שימוש מזיק באלכוהול, תזונה לא בריאה וזיהום אוויר. גורמי הסיכון הללו אף מחריפים בעיות הקשורות בבריאות הנפש. מחצית מכלל מחלות נפש פורצות בגיל 14, אך מרבית המקרים אינם מאובחנים ואינם מטופלים. התאבדות היא גורם המוות השני בגודלו בקרב נוער בגילאי 19-15.

3. 3. מגיפת שפעת עולמית

העולם עמוד להתמודד עם מגיפת שפעת עולמית, השאלה היא רק מתי זה יקרה ומה תהיה עוצמת המגיפה. ארגון הבריאות העולמי עוקב באופן שוטף אחר זרימת השפעתם של נגיפי שפעת במטרה לאתר זנים פוטנציאליים וממליץ אילו זנים צריכים להיכלל בחיסון נגד שפעת. הארגון הקים שותפות ייחודית עם כל השחקנים המרכזיים כדי להבטיח גישה יעילה ושוויונית לאבחון, לחיסונים ולטיפולים, בעיקר במדינות מתפתחות.

4. 4. תנאים סביבתיים שבירים ופגיעים

יותר מ -1.6 מיליארד בני אדם חיים במקומות שבהם משברים ממושכים המשולבים באתגרים כמו בצורת, רעב, סכסוכים ועקירת אוכלוסין. שירותי הבריאות במקומות הללו הם לרוב חלשים ומשאירים את התושבים ללא גישה לטיפול בסיסי. מקומות שבהם מצב המחיה שביר קיימים כמעט בכל אזורי העולם,  ולרוב יהיו אלו מקומות שבהם יעדי הפיתוח בר-הקיימא שהציג האו"ם נותרים ללא מענה. 5.       עמידות לתרופותפיתוחי האנטיביוטיקה, התרופות האנטי-ויראליות והתרופות מונעות המלריה הם מההצלחות הגדולות ביותר של הרפואה המודרנית. אך זמנן של תרופות אלו עומד לפוג - חיידקים, טפילים, וירוסים ופטריות פיתחו עמידות לתרופות אלו. הסכנה היא חזרה לזמנים שבהם לא היינו מסוגלים לטפל בקלות בזיהומים כגון דלקת ריאות, שחפת, זיבה וסלמונלה. חוסר היכולת למנוע זיהומים עלול לסכן בצורה חמורה  הליכים רפואיים כניתוחים וטיפולי כימותרפיה.העמידות לתרופות נגד שחפת היא מכשול עצום למאבק במחלה הגורמת ל-1.6 מיליון מקרי מוות בשנה ול-10 מיליון חולים. בשנת 2017, 600,000 מקרי שחפת נמצאו כעמידים לריפמפיצין – התרופה הנחשבת ליעילה ביותר כנגד המחלה.העמידות לתרופות האלו נגרמת כתוצאה משימוש יתר בתרופות בקרב בני האדם, אך גם בשל השימוש בהן בקרב בעלי החיים בתעשיית המזון. 6.      אבולה ופתוגנים  נוספים בעלי סיכון גבוהבשנת 2018 אירעו שני גלי התפרצות אבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.ההתפרצויות התפשטו לערים גדולות שבהן חיים יותר ממיליון בני אדם. אחד מאזורי המגיפה נתון למאבק חמוש ממושך. הדבר מעיד על חשיבות ההקשר שבו מתפרצת המחלה. אם בעבר מרבית ההתפרצויות אירעו באיורים כפריים, כעת נדרשו הגופים הפועלים בשטח ללמוד כיצד להיאבק במגיפה ביישוב עירוני גדול ובאזור המצוי בסכסוך אלים.  7.      שירותי רפואה ראשונית רעועיםטיפול רפואי ראשוני הוא, לרוב, נקודת המגע הראשונה של אנשים עם מערכות הבריאות שלהם, והוא צריך להיות מבוסס בקהילה, מקיף וזול. טיפול רפואי ראשוני אמור לענות על כל הצרכים הבריאותיים של האדם. במדינות רבות אין שירותי בריאות ראשוניים ראויים. מקורה של התשתית הלקויה לטיפול רפואי ראשוני הוא במחסור במשאבים כספיים וכן במגמה הרווחת בעשורים האחרונים של התמקדות במאבק במחלה אחת, על חשבון הענקת שירות רפואי בסיסי רחב ומגוון. 8.      מתנגדי חיסוניםחוסר הרצון או הסירוב לחסן למרות זמינות החיסונים, מאיימים על ההתקדמות הרבה שהשיגה הרפואה במאבק במחלות שנמנעות בחיסון. החיסון הוא אחת הדרכים היעילות ביותר להימנע ממחלות. חיסונים מונעים שניים-שלושה מיליון מקרי מוות בשנה. עוד מיליון וחצי מקרי מוות יכלו להימנע אילו יותר חלקים מאוכלוסיית העולם חוסנו. מקרי החצבת, לדוגמה, עלו בשיעור של 30% ברחבי העולם. הסיבות לעלייה הזו הן מורכבות, ולא כל המקרים הללו נובעים מהתנגדות לחיסון. עם זאת, בכמה מדינות שהיו קרובות לחיסול החצבת, חלה התעוררות של המחלה.   9.      דנגידנגי היא מחלה שמקורה ביתושים. היא גורמת לתסמינים דמויי שפעת ועשויה להמית כ-20% מהחולים בה בצורה חמורה. מקרים רבים מתרחשים בעונות הגשומות במדינות כמו בנגלדש והודו. בשנת 2018 נרשם בבנגלדש המספר הגבוה ביותר של מקרי מוות מזה כמעט שני עשורים. בשנים האחרונות המחלה הולכת ומתפשטת ממדינות טרופיות למדינות ממוזגות כמו נפאל וברחבי העולם מדווחים כ-390 מיליון מקרי דנגי בשנה.  10. HIVההתקדמות שנעשתה בטיפול במגפת האיידס היא עצומה. כ-22 מיליון איש מקבלים טיפול והגישה לטיפול מונע התרחבה בצורה משמעותית. עם זאת, המגיפה ממשיכה להשתולל – כמעט מיליון  איש מתים מדי שנה מ-HIV ומאיידס. מאז תחילת המגיפה, יותר מ -70 מיליון בני אדם לקו במחלה, וכ-35 מיליון בני אדם מתו. כיום, כ-37 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים עם HIV. אחד האתגרים הגדולים במאבק במגיפה הוא להגיע לאנשים בסיכון גבוה להידבקות כעובדי מין, אסירים, גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים או טרנסג'נדרים, שכן לעתים קרובות קבוצות אלו מודרות משירותי הבריאות. נערות ונשים בקבוצת הגיל 24-15, נמצאות אף הן בסיכון הולך וגדל להידבק באיידס. באפריקה שמדרום לסהרה, אחת מכל ארבע נערות בקבוצת הגיל הזו היא נשאית או חולה.לקריאת הכתבה באתר ארגון הבריאות העולמי: https://www.who.int/emergencies/ten-threats-to-global-health-in-2019 רוצים לשמוע עוד על רפואת אסונות ועל הטיפול באוכלוסיות פגיעות? הירשמו לכנס "לפרוץ גבולות" – סיוע הומניטרי וצוותים רפואיים 2019 https://goo.gl/forms/LhlXAhJSTHphw51E3