Slider
רביעי, 20 פברואר 2019 נכתב ע"י 

סיוע הומניטרי באזורי לחימה – סיכון מחושב ושמירה על עקרונות הומניטריים

מתן סיוע הומניטרי באזורי סכסוך נושא עמו סכנות ברורות. מקרים רבים של פגיעות מכוונות – מתקפות אלימות, חטיפות והרג של אנשי סיוע הביאו לפגיעה בעבודת הסיוע. סוכנות האו"ם לתיאום פעולות הומניטריות, OCHA, ערכה בשנת 2010 מחקר שמטרתו לזהות ולתעד אסטרטגיות ודרכי פעולה שאיפשרו לארגונים להמשיך את עבודתם גם במצבים המאופיינים בסיכון גבוה לביטחון העובדים. המחקר כלל ראיונות עם 255 מומחים וקובעי מדיניות בתחום ההומניטרי וסקרים בהשתתפותם של יותר מ-1,100 אנשי צוות מקומיים.
מהמחקר עלו חמש נקודות מרכזיות שתרמו ויכולות לתרום להמשך עבודת הסיוע בתנאי סכסוך אלים.
1. שמירה על נוכחות אפקטיבית באמצעות ניהול סיכונים
נוכחות בקרבת מקום לאוכלוסיות המושפעות מהסכסוך היא תנאי מוקדם ליעילות הפעילות ההומניטרית. על השחקנים ההומניטריים לנהל את הסיכון באופן המאפשר להם להישאר נוכחים ויעילים בעבודתם. הגישה שצריכה להנחות את הארגונים היא "כיצד להישאר" ולא הגישה הנפוצה של "מתי לעזוב". על העובדים בארגוני הסיוע לקחת בחשבון מידה מסוימת של סיכון, לאחר שנעשו כל המאמצים לנתח ולצמצם את הסיכונים הקיימים. המחקר הראה כי ככל שהפעילות ההומניטרית קריטית יותר להישרדותם של בני אדם, כך הצוות מוכן לקבל על עצמו יותר סיכונים.
2. מציאת חלופות ל"בונקריזציה"
יש מעט מאוד טעם בהימצאותו של ארגון סיוע במדינה, אם חבריו נשארים שמורים במתחמים בנויים ובאזורים בטוחים בלבד, הרחק מאלו הזקוקים לעזרתם. יש להגן על צוות הסיוע עם זיהוי של איום ישיר שאינו ניתן להפחתה בעזרת דיאלוג, או כאשר מקור האיום הוא קבוצות פשע בעלות מניעים כספיים. במקרים כאלו, מוטב להשתמש באמצעי הגנה שיבטיחו מעטפת נוספת שתשמור על הארגון ותשאף לנראות שלילית מינימלית.
על הארגונים ההומניטריים להימנע מלהגן על עצמם באופן שייצור ריחוק שלהם מהקהילה המקומית ויגביר את הפגיעות שלה. אפשרות נוספת ומלאת אתגרים היא לנהל את תוכנית הסיוע מרחוק, באמצעות צוות מקומי מיומן המקובל על הקהילה.
3. שותפות אחראית
על ארגוני הסיוע לשפר את הטיפול בצוות המקומי ובארגונים שותפים מקומיים. על הארגונים לספק לצוותים המקומיים מקורות ביטחון ותמיכה ראויים ושווים לאלו שהם מספקים לצוותים הבינלאומיים. מהמחקר עלה כי רבים מהצוותים המקומיים חשו חשופים יותר לסיכונים משותפיהם הבינלאומיים.
4. דיאלוג הומניטרי מתמשך
כאשר הסכנות גוברות, הממשלות והציבור מעלים את ציפיותיהם לנוכחות מידית של הארגונים ההומניטריים בזירה. לעתים נדרשת מהארגונים תגובה גם כשהם עדיין אינם מוכרים ומקובלים בשטח. רצוי שההכרה בארגוני הסיוע תגיע בעקבות תהליך ממושך ומובנה ואחרי שנעשו פעולות תיאום עם כל הגופים הרלוונטיים – צבאיים, ממשלתיים, דתיים וארגוני חברה אזרחית.
ממצא מרכזי של המחקר הוא שככל שארגון הראה יכולות תקשורת ומשא ומתן גבוהות עם כל השחקנים הרלוונטיים, כך הוא השיג ביטחון גבוה יותר וגישה גדולה יותר בזמן מבצעי סיוע.
5. שמירה על עקרונות הומניטריים
עקרונות הליבה אנושיות, ניטרליות והתייחסות ללא משוא פנים, הוכיחו את עצמם כעקרונות מפתח לקבלת פעולות ארגוני הסיוע בקרב הצדדים הלוחמים במצב של סכסוך מזוין. המחקר מצא כי מדיניות מוצהרת או מרומזת של ממשלות וארגונים ממשלתיים האוסרת על כל מגע עם ארגונים הנחשבים בעיניהם כארגוני טרור, פוגעת באפשרויות של ארגוני הסיוע להגיש סיוע לאוכלוסיות אזרחיות. גם ההתעקשות של מדינות על ליווי חמוש של הארגונים, והדרישה מהארגונים לשמש ככלי באסטרטגיות הפוליטיות והצבאיות של המדינה פוגעות באופן חמור ביכולת של ארגוני הסיוע לשאת ולתת עם הצדדים הלוחמים על מתן גישה בטוחה וללא הפרעות לאוכלוסייה הפגועה.
Image
© Copyright Sid-Israel 2018 | Web Development Smart Soft Web

Please publish modules in offcanvas position.