Slider
חמישי, 02 ינואר 2014 נכתב ע"י 

פרויקט קטן בשם "מג'ולי שלנו" משנה את חייהם של מאות תושבי מג'ולי שבצפון הודו

היי השינוי שאת רוצה לראות

כמעט ללא תמיכה או הכרה ממסדית, פרויקט קטן בשם "מג'ולי שלנו" משנה את חייהם של מאות תושבי מג'ולי שבצפון הודו. איך סמסטר בחו"ל של סטודנטית ירושלמית הפך לפרויקט בפיתוח בינלאומי

מבין כל האנשים שמנסים להגשים את חלומם באמצעות אתר "הדסטארט" (פלטפורמה של מימון המונים) פרויקט אחד בולט במיוחד. לא מדובר באמן שרוצה להוציא דיסק או ספר וגם לא בתערוכת צילום או מופע מחול קונספטואלי. מדובר בפרויקט המגייס כסף עבור עצמאותם הכלכלית של בני שבט המישינג (Mising) תושבי מג'ולי שבצפון-מזרח הודו.

הפרויקט "מג'ולי שלנו" (Amar Majuli) נולד לפני שנתיים ביוזמתן של גילי נבון ושקד אביצדק, בוגרות תכנית ה-MA של גלוקל ללימודי פיתוח קהילות באוניברסיטה העברית. מטרת הפרויקט, שפועל כעת ביותר מעשרים כפרים, היא פיתוח בר קיימא בתחומי חקלאות, העצמה נשית והתנדבות אקטיביסטית שיאפשר לתושבי האי ביטחון ורווחה כלכלית אל מול האתגרים החברתיים והסביבתיים.

הכל התחיל בסוף שנת 2010, אז סיים המחזור הראשון של תכנית גלוקל ללימודי פיתוח קהילות את שנת הלימודים הראשונה והתכונן לצאת להתמחות של ארבעה חודשים עם ארגון פיתוח בחו"ל. עבור רוב הסטודנטים הייתה זו השאלה העיקרית בה התחבטו במהלך השנה. האם לנסוע לאפריקה או לאסיה? האם להתמקד במגדר, יישוב סכסוכים או דווקא חקלאות? האם להתמחות עם ארגון בינלאומי מבוסס או דווקא עם ארגון מקומי קטן? ארבעה חודשים זה פרק זמן לא מאוד ארוך, וכולם רצו לוודא שהם מנצלים את ההזדמנות הזו בצורה הטובה ביותר, הן כחוויה לימודית עליה תתבסס עבודת סיום התואר שלהם, והן כחוויה מקצועית שתהווה בסיס ליציאה העתידית לשוק העבודה.

גילי נבון, שלמדה באותו המחזור, הייתה מהמיעוט בר המזל שלא התלבט כלל לגבי ההתמחות. מהרגע שהתחילה ללמוד ועד הרגע שסיימה את התואר היה רק מקום אחד אליו נשאה את עיניה - אי קטן בשם מג'ולי השוכן על נהר הבראהמאפוטרה במדינת אסם בצפון-מזרח הודו.  "בעצם ידעתי מראש, כבר בתחילת הלימודים, שאני רוצה לנסוע לעשות את ההתמחות במג'ולי", היא נזכרת, "למרות שמבחינת התכנית זה לא מקום אידיאלי לשלוח אליו סטודנטים, מפני שהוא מרוחק ומאוד מוגבל מבחינת תקשורת וניידות. בזמנו זו הייתה איה נבון, רכזת ההתמחויות, שייעצה לי שלמרות כל המורכבויות, אם אני בטוחה שזה הכיוון שלי לעתיד אז שווה לעשות את זה. זו הייתה עצה מאוד משמעותית מאדם שנשאר מאוד משמעותי לפרויקט".

איך שמעת לראשונה על מג'ולי?

"טיילתי בהודו ב-2007 במשך יותר משנה וחיפשתי מקומות מרוחקים ופחות מתויירים לטייל בהם. שמעתי על אזור צפון-מזרח וכשהגעתי לשם גיליתי שזה מקום שבטי, מרתק ורחוק, שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי עד אז. במהלך שהותי שם שמעתי שיש אי על נהר, שנקרא מג'ולי וכשהייתי שם הבנתי שזה משהו שמעניין אותי מאוד. בעקבות החוויה הזו החלטתי ללמוד סוציולוגיה-אנתרופולוגיה בשילוב עם לימודי הודו לתואר ראשון, במטרה לחזור ולכתוב על האזורים האלה. כשסיימתי את התואר הראשון והבנתי שבתואר השני אני רוצה משהו יותר מעשי שקורה בשטח ולא רק לכתוב מאמרים וכך הגעתי לגלוקל".

מה האתגרים העיקריים הניצבים כעת בפני תושבי מג'ולי?

שקד: "הסיפור הגדול של האי הוא הסחף, כתוצאה ממנו האי איבד יותר ממחצית משטחו במהלך חמישים השנים האחרונות. הסחף נגרם מכמה סיבות, ראשית, ההתחממות הגלובלית משפיעה על קצב ההפשרה של הקרחונים בהימלאיה, שם מקורו של הנהר. בנוסף, הפיתוח המסיבי המתרחש בסין, בין היתר של סכרים במעלה הנהר, גורם לשינויים בנהר. יש הרבה גורמים במשוואה הזו, מה שבטוח זה שעבור אנשי מג'ולי שמתפרנסים מחקלאות, אובדן האדמה מהווה אתגר קיומי".

גילי: "בנוסף לפגיעה בחקלאות ישנה סוגיה של הגירה מהאי, שבעקבותיה תושבי מג'ולי חדלים מלהיות עצמאים והופכים להיות עובדים של אנשים אחרים וכך גם מאבדים חלקים מהזהות הקהילתית והתרבותית הייחודית שלהם. כשבט, תושבי מג'ולי נמצאים הכי נמוך במערכת הקאסטות ההודית, כה נמוך שהם למעשה מחוץ לקטגוריזציה. לכן, ביציאה מהאי שלהם הם ניצבים מול בידוד חברתי והרבה דלתות סגורות. בנוסף, התפיסה עליהם נגועה בהרבה דעות קדומות, ולא רק הטבע מציב להם אתגרים אלא יש להם גם מכשולים אנושיים למכביר".

שקד: "בכל הנושא הזה של שינויי אקלים גלובליים יש שתי דרכי התמודדות, האחת היא מיתון (Mitigation) והיא הניסיון למתן את ההשפעות עצמן ואילו השנייה היא סיגול או אקלום (Adaptation), המתרכזת בניסיון לעזור לקהילות להתמודד ולהתאקלם לשינויים המתרחשים סביבם. הפעילות שלנו כרגע נמצאת בתחום השני, האנושי".

גילי: " אנשים אולי חושבים שאם האי ייעלם ובכל מקרה אין לו סיכוי אז למה לעבוד על זה, אך אנחנו עובדים עם האנשים ומנסים לייצר עבורם ביטחון כלכלי וחברתי שיאפשר להם להתמודד עם האתגרים האלו. בשלבים מאוחרים יותר, אנחנו מקווים להתחיל גם פעילות ישירה של מניעת סחף באמצעות נטיעת צמחים הידועים ממקומות אחרים כמעקבים ומונעים תהליכים של סחף".

איך הפכה התמחות של ארבעה חודשים לפרוייקט של שלוש שנים בפיתוח בר-קיימא?

גילי: "מה שהתחלתי לבנות בהתמחות כבר מאוד נשען על דברים שלמדתי בגלוקל, בראש ובראשונה המתודולוגיה של ABCD (Asset Based Community Development) שמעגנת את הפרויקט בנכסים המקומיים של הקהילה. במקרה של מג'ולי, הנכס העיקרי הוא כישרון האריגה שלהם. בהתמחות התמקדתי בפרויקט של הקמת קבוצת אורגות שמשתפות פעולה ומוכרות את התוצרים שלהן, באופן שמערב תכנים של מנהיגות נשית והעצמה נשית. בהתמחות שלי התמקדתי בשני אלמנטים, הראשון הוא הערך של האמונה בהן כבני אדם, במה שיש להן להציע ובעיצובים המסורתיים של התרבות שלהן. השני הוא הניסיון לקשר אותן באופן ישיר לאנשים אחרים מחוץ לאי, לאוכלוסיות שונות שמצליחות למכור תוצרים תרבותיים מקומיים. נוצר שם משהו מאוד חזק והדבר החשוב מבחינתי היה שהפעילות תימשך גם אחרי ההתמחות שלי ושהנשים ייצאו מהאי כדי למכור את המוצרים שלהן, וזה באמת מה שקרה. הן המשיכו את הפעילות שלהן באמצעות יוזמות קטנות בשוק המקומי ואפילו הקימו מרכזי אריגה בארבעה מהבתים. מדובר בקבוצת נשים שעבר עליהן תהליך מדהים, גם אישי וגם כלכלי. כבר שעזבתי את מג'ולי בסוף ההתמחות התחייבתי בפניהן לחזור, היה לי ברור שאני חוזרת, אבל רק כשהצלחתי לגייס סכום ראשוני בשביל הפעילויות, אז יחד עם שקד הבנו שזה הולך לקרות עכשיו".

בתחילת 2011 גילי חזרה ממג'ולי ונכנסה לשנת הלימודים האחרונה, אך שמרה על קשר רציף עם קהילת הנשים איתה עבדה במהלך ההתמחות. היא חיפשה מימון לפרויקט ובינתיים גייסה את חברתה שקד אביצדק, בעלת תואר ראשון בלימודי סביבה ואטמוספירה מהאוניברסיטה העברית ובעלת ניסיון רב בתחומי הגנת הסביבה דרך חינוך ואקטיביזם. את ההתמחות שלה עשתה שקד ברפובליקה הדומיניקנית ותכננה להישאר אחרי כן לעבוד באזור, אך הצטרפה בשמחה לפרויקט בכוונה להרחיב את העיסוק בתחום החקלאות. עם סיום התואר, בינואר 2012, השתיים נסעו למג'ולי לתקופה של חצי שנה, שהרחיבה וביססה את הפרויקט. כעת, הפרויקט פועל תחת קורת הגג של ארגון "קיימא" ובשיתוף עם שלושה ארגונים מקומיים (IMPACT-NE, F2F, The Ant). הצוות הנוכחי כולל את גילי ושקד, שעובדות בהתנדבות, וחבר צוות מקומי ממג'ולי שעובד בשכר. קמפיין הגיוס שהושק לאחרונה באתר "הדסטארט" נועד לאפשר את המשך קיומו של הפרויקט ואת פיתוח התשתית הדרושה להתאפשרותו הכלכלית.

עם איזו תמיכה כלכלית אתן עובדות כרגע?

גילי: "אנחנו עובדות במסגרת התנדבותית אבל עם תרומה ראשונית של 10 אלף דולר הצלחנו לממן עבודה של שנה בשטח. התרומה הזו ניתנה מתוך אמונה במערך שלנו שמבוסס על נכסי הקהילה עם הבנה שסכום לא גדול יכול לעשות שינוי מאוד גדול, שזה מסר חשוב בתחום הזה.

עם התרומה הזו, יצרנו מקבוצת אורגות של 25 נשים קואופרטיב של 70 חברות אורגות שמהווה פלטפורמה שמאפשרת לתושבי מג'ולי לפעול בעצמם למען עתידם והביטחון החברתי והכלכלי שלהם. בנוסף, הקמנו יוזמה מקסימה של בנק אופניים לנשים שמספק אופניים לנשים בהלוואות נוחות במטרה לעודד את העצמאות והניידות שלהן והוא מנוהל היום על-ידי קבוצת נשים באחד הכפרים המרוחקים. לפני שהקמנו את הבנק פגשנו במקרה את אחת מהנשים שאנחנו עובדות איתה, הולכת לבית החולים עם הילד שלה על הגב כדי לתת לו חיסון, זו הליכה של שעתיים כל כיוון עם ילד עם הגב. ההשפעה של היוזמה הזו היא בהיקף הרבה יותר גדול ממה שאנחנו יכולים להבין, חשיבות היכולת של נשים מכפרים רחוקים של שעתיים הליכה, ללכת לשוק, להיפגש אחת עם השנייה, היא עצומה.

באילו עוד תחומים "מג'ולי שלנו" עוסק?

שקד: "התחלנו פרויקט בתחום החקלאות, שהוא שותפות עם ארגון מקומי שמתעסק עם חקלאות אורגנית. אנחנו עובדות עם קבוצת חקלאים כדי לעודד את רעיון החקלאות האורגנית וכדי לשפר את התנובה שלהם. בנוסף הפרויקט מספק תמיכה בשיווק המוצרים ובעידוד כישורים שמאפשרים למנף את החקלאות לפרנסה. הרעיון שעומד במרכז הפרויקט הוא הכשרת אנשים מהכפרים שבתורם יעבירו את הידע הלאה בכפרים שלהם. לדוגמא, בפרויקטים ממשלתיים לא משתתפים בכלל חקלאים מהשבטים. ראינו שהעבודה שלנו באי עוררה תהודה בקהילה המקומית וכדי למנף את התהודה הזו החלטנו להקים קבוצת מתנדבים מקומית והתחלנו איתם תהליך של עבודה על היסודות של פיתוח".

גילי: "בהתחלה ביקשנו מהם למפות את הצרכים בשטח, תהליך שממנו גם אנחנו למדנו הרבה, ובהמשך תמכנו בהם ביוזמה שהם החליטו עליה בהתאם לאותם הצרכים. השקענו סכום קטן, של 6000 רופי (340 ₪), שעדיין לא נגמר והם כבר עשו איתו כבר שש יוזמות שונות. הם אלה שהציבו על סדר היום את הסוגיה של אלמנות עניות בכפר, הם הקימו גינות ירק שתפקידן לעזור להן להאכיל את המשפחות שלהן וגם למכור אותם בשוק. בנוסף, עכשיו בזמן שלא היינו שם, הם שיפצו בית ספר שהיה רק סככה ובנו לו קירות. מדובר בפרויקטים שעלו לנו משהו כמו עשרה או חמישה דולר כל אחד".

שקד: "מדובר בתהליך של זיהוי צרכים של הקהילה המקומית. זו גם פלטפורמה עבור הקהילה שמאפשרת להעלות בעיות מלמטה שאין לנו שום דרך לאתר, וגם זה יוצר מפגש מרתק בין הקהילות במג'ולי, שאמנם לא הייתה מטרה ראשונית, אבל זה יוצר דברים מאוד מעניינים בתוך הקהילה. הצעד הבא הוא להפוך את אותם מתנדבים מקומיים לחוליה מקשרת לאנשים שבאים מבחוץ, מתנדבים בינלאומיים, שיעבדו זה עם זה בשיטת "עמיתים" ולא כמו יד שבאה מלמעלה ועוזרת".

הפרויקט נכנס עתה לשנתו השלישית. מה מתוכנן לשנה הקרובה?

שקד: "אנחנו פועלות עכשיו כדי לאגד את הפרויקט הזה על מנת שיבטיח קיימות כלכלית עבור הקהילה. אנחנו בתהליכים של יישום מודלים שיאפשרו לו עצמאות כלכלית ולפעילות ולהשפעה להתרחב ולהיות מנוהלת על ידי הקהילה עצמה. במהלך התקופה האחרונה בה שהיינו במג'ולי נתקלנו לראשונה באמירה מפורסמת של גנדי "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם". היא מבטאת בצורה מושלמת את הרוח המניעה אותנו מאז שהתחלנו לעבוד במג'ולי ואנחנו מנסים מדי יום ביומו להנחיל את הרעיון לכל האנשים הפועלים אתנו שם".

קרדיט: שירה ש. בן-סימון

דף הפייסבוק של הפרוייקט

דף ה"הדסטארט" של הפרוייקט

תמונות:

1. אף פעם לא מאוחר ללמוד. נשים מבוגרות ניגשות במרץ ללימוד רכיבה על אופנים בפעם הראשונה בחייהם.

2. קבוצת המתנדבים וילדיה של אחת האלמנות בכפר, שותלים יחד גינת ירק. לאחר כמה חודשים הניבה הגינה ירקות שהספיקו לכל צורכי הבית ואף למכירה.

3. סדנת מנהיגות והעצמה של חמישה ימים בה החליטו הנשים להקים את קבוצת "רנגאם", היום קואופרטיב אורגות המונה כ-80 חברות.

4. שקד משוחחת עם אחת האלמנות לפני תחילת העבודה המשותפת על גינת הירק החדשה.

5. 12 זוגות האופניים הראשונים שניתנו כהון ראשוני להקמת בנק האופניים לנשים. בעזרת תרומות נוספות וכספי ההלוואות שהחזירו הנשים, חילקו מנהלות הבנק עד היום כעשרה זוגות נוספים.

6. במעמד חגיגי נחנך בנק האופניים לנשים הראשון באי, האירוע זכה לסיקור נרחב בתקשורת הארצית של מדינת אסאם. בתמונה נשיאת הקבוצה המנהלת את הבנק, חברי צוות פרויקט "אמאר מג'ולי" והעמותה המקומית IMPACT- NE ומאחוריהם ראש הכפר.

7. לאחר יום של לימוד יסודות החקלאות האורגנית בכיתה, יצאו החקלאים להתנסות בידע החדש בשטח.

8. נשות שבט הבודו ונשות שבט המישינג בתמונה משותפת שצולמה בעת ביקור לימודי וחוויתי בן חמישה ימים, אצל קבוצות נשים מצליחות במקומות אחרים במדינה.

9. תמונה קבוצתית בסיומה של סדנא לחקלאות אורגנית בת יומיים בשיתוף עמותת Farm2Food. הקבוצה הצטלמה ליד ערמת הקומפוסט אותה סיימו להכין בצוותא.

10. גילי ורג'ו (מתנדב שהפך לחבר צוות) בעת שיפוץ בית של משפחה ענייה עם קבוצת המתנדבים.

[gallery ids="3776,3775,3774,3773,3772,3767,3768,3769,3770,3771"]

© Copyright Sid-Israel 2018 | Web Development Smart Soft Web

Please publish modules in offcanvas position.