Slider
שלישי, 29 ינואר 2019 נכתב ע"י 

Sphere Handbook - התנ"ך של עובדי הסיוע

Image

Sphere Handbook

מהם העקרונות ההומניטריים שכל ארגון סיוע חייב  להכיר בבואו לסייע בעת אסון? 
 
פרויקט Sphere, נוסד בשנת 1997 על ידי קבוצה של ארגונים הומניטריים לא-ממשלתיים ובידי הצלב האדום והסהר האדום. מטרתו הייתה לשפר את איכות התגובות ההומניטריות של הארגונים והגברת ה"אחריותיות" של גופי הסיוע לתורמים ולנתרמים. ב-1998 פרסם הפרויקט את הטיוטא הראשונה של ספר הסטנדרטים לפעולות בחירום – Sphere Handbook, שמאז הפך לתנ"ך של עובדי הסיוע בכל העולם. בשנת 2018 יצאה המהדורה האחרונה והמעודכנת ביותר נכון לעכשיו.
הפילוסופיה של ספייר מבוססת על שתי אמונות עיקריות:

  1. לאנשים המושפעים מאסון או מקונפליקט יש זכות לחיים בכבוד ומכאן, הזכות לקבל סיוע.
  2. יש לנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי להקל על סבל אנושי הנובע מאסון או מעימות.

הקוד האתי של ספייר לתגובה בחירום מורכב מעשרה עקרונות ליבה, שיכולים לשמש כל ארגון סיוע:

  1.  הציווי ההומניטרי הוא מעל לכל.
  2. סיוע יינתן ללא קשר לגזע, לאמונה וללאום של המטופלים וללא הבחנות שליליות.מכל סוג. תעדוף הסיוע יבוסס על צורכי מקבל העזרה בלבד.
  3. מתן הסיוע לא ינוצל לקידום עמדות פוליטיות או דתיות.
  4. נשתדל שלא לפעול ככלי למדיניות החוץ של הממשלה.
  5. נכבד את התרבות ואת המנהגים המקומיים.
  6. ננסה לבנות תוכנית תגובה בהתאם ליכולות המקומיות
  7.  יימצאו דרכים לערב מוטבים מקומיים בניהול תוכנית הסיוע.
  8. תוכנית הסיוע חייבת לשאוף לצמצם את הפגיעות בעת אסונות עתידיים ולענות על הצרכים הבסיסיים
  9. אנחנו רואים בעצמנו אחראים לאלו המבקשים סיוע ולאלו שמהם אנו מקבלים משאבים
  10. בפרסומים שלנו ובמידע שאנו מוסרים, נכיר בקורבנות אסון כבני אדם בעלי כבוד ולא כאובייקטים חסרי תקווה.
 כיצד תתכננו פעילות הומניטרית בשעת חירום?

לאור העקרונות הללו, העמידו הארגונים אמנה הומניטרית וסטנדרטים מינימליים לפעולות בשעות חירום. האמנה הומניטרית מבוססת על שלושה עקרונות ליבה: הזכות לחיים בכבוד, הזכות לקבלת סיוע הומניטרי והזכות להגנה ולביטחון. פרק נרחב בספר מוקדש לעקרונות ההגנה על הקורבנות. האמנה ההומניטרית ועקרונות ההגנה, מובילים ביחד לתשעה סטנדרטי-ליבה הומניטריים.
בחלקו הטכני יותר, מעמיד הספר סטנדרטים לפעולה בחירום בתחומים הבאים: אספקת מים, סניטציה והיגיינה; תזונה וביטחון תזונתי; מחסה ומקום יישוב; ובריאות. הסטנדרטים מבוססים על ניסיון רב שנים בשטח ומציגים הסכמה נרחבת אודות רמת השירות המינימלית שיש להעניק. עם זאת, כדי לפעול באפקטיביות, ארגון סיוע חייב תמיד לפעול לפי ההקשר המקומי ולקחת בחשבון גורמים כמו: שפה, תרבות, תנאים סביבתיים, משאבים, גישה, מגוון חברתי בקרב קהילת הקורבנות, תנאים לוגיסטיים ועוד.
במגמה לסייע במימוש הסטנדרטים, מפורטים בספיר פעולות מפתח שיש לבצע על מנת להשיג את הסטנדרטים. כמו-כן הוא מספק אינדיקטורים (מדדים)  למדידה ולהערכה של הסטנדרטים.
בין הכלים השימושיים שמספק הספר נמצאת טבלה של עוגנים לתכנון פעולה הומניטרית. הטבלה מציגה נקודות שיש להתייחס אליהן בכל שלב בתכנון. נציג פה כמה מהן:

שלב הערכת המצב:  בשלב זה יש להגדיר מיהם המושפעים ממצב החירום, צרכים ונקודות חולשה, אסטרטגיות להתמודדות ויכולות, איומים וסכנות, מצב הביטחון והמצב המשפטי, גישה לאנשים במצוקה, מארג הקשרים עם מקבלי ההחלטות באזור, תוכניות פעולה של הרשויות המקומיות ושל שחקנים נוספים, רשת המסחר והאספקה המקומית, חוזקן של התשתיות ועוד.

שלב הניתוח והתעדוף:  בשלב זה יש לקבוע לאילו בעיות חובה לתת מענה, מיהן האוכלוסיות שיטופלו ומהי מסגרת זמן התגובה?

בחינת האפשרויות והחלטה איך לספק את הסיוע: בשלב  הסיוע בהקשר המקומי, כמו: הפצת אספקה, סיוע טכני, סיוע מבוסס כסף וכו'. מתוך האפשרויות הללו יש להעריך את אופן הפעולה בהתייחס ליכולות, כבוד האדם, דחיפות, יעילות, עלות, סיכונים ועוד.

בניית תוכנית המתבססת על אחריותיות וכבוד: בשלב זה יש להתייחס לארבע קטגוריות;
  1. נקודות מבט חיוניות  - חלוקת האוכלוסייה לפי מין, גיל ומוגבלויות, פגיעויות והגנה, קיימות;
  2.  תקשורת ואחריותיות – פיתוח מנגנוני משוב ותלונות, תיאום, מערכת הסכמים עם הקהילה;
  3. בקרה, תהליך, התקדמות ותוצאות -  בחירת המדדים ועיבוד מידע ראוי;
  4.  אסטרטגיות למעבר מחירום וליציאה ממנו – מעורבות ברמות המקומית והלאומית ושותפים.
© Copyright Sid-Israel 2018 | Web Development Smart Soft Web

Please publish modules in offcanvas position.