Slider
מאגרי ידע

מאגרי ידע (8)

th+03:00_הPMIDTE_אוגוסט+0300RאוגPMIDT

התנדבות בעולם היא חוויה מיוחדת ועוצמתית, ויש דרכים רבות ומגוונות לחוות אותה. המדריך מרכז סוגי ואפשרויות התנדבות לצד טיפים ועצות שיעזרו למתנדב המתחיל להפוך את ההתנדבות הבינלאומית למועילה ומשמעותית, כמו גם עבור המקום בו הם יבחרו להתנדב.

החומרים לחוברת נאספו מאנשים שהתנדבו בעבר ובהווה ומראשי ארגונים ישראלים העובדים עם מתנדבים, ומתבססים על נסיון אישי מגוון ונרחב.

בחוברת ניתן למצוא הכוונה להתנדבות בינלאומית, עצות ממתנדבים, סיפורים אישיים ועוד. זאת בתקווה כי ההבנה שההתנדבות צריכה להעשות עבור ובשיתוף האוכלוסייה המקומית ומתוך עמדת פתיחות והבנה של האחר.

 

החוברת למתנדב

 

volunteer_book_web_slider_1280_400

קרא עוד...
th+03:00_בPMIDTE_אוגוסט+0300RאוגPMIDT

אקדמיה באלף, ברשת א', העלתה לשידור חוזר סדרת ראיונות בנושא: "התמודדות עם אסונות-פתע-רבי-נפגעים (אפר"ן)".

עורך ומגיש: ברוך אסקרוב משוחח עם אל"מ במיל. ד"ר אפרים לאור, אפר"נאי, חבר בוועד המנהל של סיד ישראל.

בסדרה זו דנים בהיבטים נבחרים בתחום ההתמודדות עם קטסטרופות שעלולות לתקוף את ישראל. כל ראיון נמשך 30 דקות, על פני 23 שבועות.

השיחות כוללות המלצות מעשיות, בסגנון 'עשה' ו'אל-תעשה' ליחיד, לבית-אב, למנהלים בכירים וזוטרים. מחזור השידור הקודם סייע לרבים להיערך באופן שיצמצם קורבנות ברי-מניעה ויקטין נזק לרכוש אישי וציבורי.

הנכם מוזמנים להפנות שאלות: "אתם שואלים – אפר"נאי עונה".

להאזנה להרצאות

קרא עוד...
st+03:00_גPMIDTE_יוני+0300RיונPMIDT

לרגל יום הפליט העולמי, פרסם הטלגרף סדרת תמונות שוברות לב שצילם סאם טרלינג, בסרטון בו הוא מספר על האנשים שמאחורי התמונות.

הסרטון נקרא: "איזו תמונה גורמת לך לעצור ולחשוב?"....

עד כמה תמונה צריכה להיות נוראית כדי לזעזע אותנו? מה יהיה זוועתי מספיק? האם נהיינו אדישים לסבל אנושי שאנו רואים סביבנו?

 

לצפייה בסרטון

 

wrd16

קרא עוד...
th+03:00_בPMIDTE_יוני+0300RיונPMIDT

למה באפריקה שמדרום לסהרה גברים מתים מאיידס יותר מנשים? ולמה לא עושים דבר בעניין? הנה כמה ממצאים ממחקר פיילוט על סטיגמת-HIV במוזמביק, בליווי סיפוריהם של סילביו, פרננדו ומריה, שחיים עם הנגיף. מתן רוזנשטראוך, הארץ

 

aidsweb

קרא עוד...
th+03:00_הPMIDTE_יוני+0300RיונPMIDT

ועדת המשנה לענייני חוץ וביטחון של הכנסת ערכה לאחרונה דיון ראשון מסוגו להפקת לקחים מאירוע אסון הומניטארי בינלאומי. היה זה אסון רעידת האדמה שפקד את נפאל בחודש אפריל 2015 ובו נהרגו יותר מעשרת אלפים בני אדם. כוחות חילוץ ישראלים, הן מגופים ממלכתיים כגון הצבא ומשרד החוץ והן ארגוני סיוע לא ממשלתיים, לקחו חלק בפעולות החילוץ והסיוע. לצעד הגאווה הגדולה שהורגשה במהלך הדיון וההערכה הרבה לכל אלה שלקחו חלק בפעולות הסיוע, נלמדו גם לקחים רבים לשיפור באירועים דומים בעתיד וכן מונה צוות שיכין המלצות לפעילות מתואמת יותר בין הגופים.

בסוף הדיון ערך ראש הועדה, חה"כ מייקל אורן, יחד עם ארגון סיד ישראל, המאגד מעל ל –65 ארגונים ישראלים העוסקים בתחומי הפיתוח והסיוע הבינלאומי,  אירוע הוקרה למתנדבים שלקחו חלק בפעולות הסיוע בנפאל. מעל ל – 20 מתנדבים מכל רחבי הארץ קיבלו תעודות הערכה מהכנסת על פעילותם המסורה למען אנשים בקצה השני של העולם. הנקודה המרגשת ביותר בטקס הייתה העובדה כי מדובר באנשים ממגוון רחב של חלקי החברה הישראלית: חרדים לצד חילוניים, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, מהמרכז ומהפריפריה, אשר נזעקו לעזרתו של העם הנפאלי, עזבו את משפחותיהם ואת עבודתם ויצאו לסייע.

ממחקר שערך ארגון סיד על העזרה הישראלית במקרים של אסונות הומניטאריים במהלך 12 השנים האחרונות כגון: הצונאמי בדרום מזרח אסיה בשנת 2004, רעש האדמה בהאיטי בשנת 2010 ורעידת האדמה ביפן בשנת 2011, עולה כי כ – 60 משלחות סיוע, בעלות של יותר מ – 2.5 מיליון דולר, שולחו לאזורי אסון על ידי ארגוני החברה האזרחית מישראל וכללו סיוע מידי ומתמשך בתחומים כגון: חילוץ, רפואת חירום, תמיכה פסיכו-סוציאלית ופעילות קהילתית.

במקרים אלה היתרון של ארגוני הסיוע הלא ממשלתיים הינו בהתארגנות המהירה, ביכולת לעבוד במדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים ובעלויות הנמוכות יחסית של הפעולות. לדוגמא, עלות משלחת הסיוע הצבאית להאיטי למשך תקופה של כשבוע עמדה על כ – 15 מיליון דולר בעוד שסיוע לתקופה של כחצי שנה לפליטי המזרח התיכון בסרביה, המבוסס ברובו על מתנדבים, עמד על כ – 80 אלף דולר בלבד והגיע למספר גבוה פי ארבעה של מטופלים.

עם זאת, אין להמעיט בכוחו של הסיוע המדינתי המאורגן. למשלחות הסיוע של המדינה והצבא, היוצאות גם הן לשטח, יש יתרונות במקצועיות (למשל חדרי ניתוח וציוד חילוץ), ביכולות האבטחה והשינוע של ציוד לאזור האסון. חיבור ותיאום בין יכולותיו של המגזר הראשון (המדינה) לבין יכולותיו של המגזר השלישי (ארגוני החברה האזרחית) הינו חשוב ונדרש. חוסר תיאום שכזה יכול להוביל אפילו למצבים מביכים כגון טונות רבות של ציוד נדרש שנאסף מהציבור בישראל, במקרה של האסון בנפאל, אך מסיבות שונות לא הועלה על מטוס ריק שיצא להחזיר את משלחת הסיוע הישראלית מנפאל.

בשנים האחרונות, עם התגברות זרם הפליטים מסוריה וממדינות המזרח התיכון, נוצרה מגמה חדשה של השתלבות מתנדבים מהחברה הערבית בישראל הלוקחים חלק הן בפעולות סיוע הומניטארי והן בפעולות מתמשכות של שיקום ופיתוח קהילתי ופסיכו-סוציאלי. פעילויות אלה מתקיימות הן במחנות הפליטים במזרח התיכון והן במדינות אירופה,  לעיתים תחת שם של ארגונים ישראלים, לעיתים באופן פרטי ולעיתים בשותפות עם ארגונים מקומיים.

לאחר שלושה עשורים בהם נרשמה ירידה חדה בתרומה הישראלית לתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי, עד לתחתית רשימת המדינות החברות ב OECD, נראה כי ישנה הזדמנות חדשה להרוויח "שתי ציפורים במכה אחת": הן להגדיל את האחריות והתרומה של החברה והמדינה בישראל לתחום זה והן ליצור גרעין רעיוני  וערכי אשר סביבו יוכלו להתארגן במשותף חלקים שונים של החברה הישראלית. בדרך זו תוכל גם ישראל לחזק את "עוצמתה הרכה" ולהראות פנים מגוונות וערכיות של החברה בישראל.

אריאל דלומי הוא יו"ר (בהתנדבות) של האגודה לפיתוח בינלאומי -  סיד ישראל.

vaada4

קרא עוד...
th+03:00_הPMIDTE_יוני+0300RיונPMIDT

מסביב לעולם אסונות הופכים להיות אינטנסיביים ותכופים יותר. ב- 10 השנים האחרונות, כ- 2.6 מיליארד בני אדם נפגעו מאסונות טבע וזאת לעומת כ-1.6 מיליארד בעשור הקודם. שנת 2011 הייתה שנת שיא בעלות של אסונות לכלכלה העולמית בהיקף של כ- 300 מיליארד דולרים, בהשוואה לכ - 226 מיליארד דולרים בשנת 2010.

בתגובה למספר ההולך וגדל של שיטפונות, רעידות אדמה, צונאמי וקונפליקטים גלובליים מתמשכים יש צורך להבטיח כי אנשים בעלי מוטיבציה, יכולת ומיומנויות מקצועיות רלוונטיים יתנו מענה מיטבי ויהיו בעלי כישורים מתאימים לבנות תכניות לטווח ארוך המסיעות לאוכלוסיות נזקקות .

התערבות הומניטרית בעת חירום נותנת מענה מיידי לצרכים הבסיסיים כגון: מזון וסניטציה, מים, טיפול רפואי חירומי, מחסה. לצד סיוע הומניטרי אקוטי, רבים מהארגונים  עוסקים בתכניות סיוע ופיתוח הנותנות מענה ארוך טווח, הבונה את התפקוד והקיבולת המקצועית של האוכלוסייה המקומית ופתרונות ברי קיימא עם פרספקטיבה ארוכת שנים. באמצעות פתרונות ארוכי טווח וחיזוק האוכלוסייה בעולם השלישי, יתחזק חוסנן של קהילות אלה על מנת שיכלו לפתח עצמאות ובעתיד לפתור קשיים ברמה לאומית.

מספר עובדי סיוע הומניטרי שחושב לשנת 2008 עומד על כ- 595,000 איש. קהילת עובדי הסיוע צמחה בעשור האחרון בשיעור של 6% מידי שנה. ניתן לראות שקיימת מעורבות משמעותית ולקיחת אחריות של העולם המערבי לגבי שיקום ופיתוח של העולם המתפתח.

העוסקים בתחום הסיוע והפיתוח נותנים מענה לצרכים אקוטיים של אוכלוסיות בעולם המתפתח, תוך מתן ויישום פתרונות ארוכי טווח ובר קיימא במסגרת פרויקטים בתחומי הפיתוח כגון:  רפואה, מים וסניטציה, חינוך, תברואה, בריאות, חקלאות ופיתוח עסקי, שיקום תשתיות, פיתוח כלכלה ומקומות פרנסה, שמירה על זכויות האדם ועוד.

בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחת הון אנושי מקצועי בישראל שמסוגל ונכון להשתלב בתחום הסיוע והפיתוח ההומניטרי. עם זאת, עדיין מעטים  אלו המגישים את  מועמדותם לארגונים בין לאומיים כעובדי סיוע מקצועיים. על ידי הקניית ידע תאורתי ומעשי, אנשי מקצוע ישראלים, יוכלו להשתלב בתחום הסיוע והפיתוח ולספק לקהילות, כישורים ותמיכה אשר יעלו את החוסן של מדינות אלו בעמידה בפני איומים עתידיים לחייהם ולפרנסתם.

נוכחותנו ומעורבותנו בפרויקטים של פיתוח בעולם המתפתח יכולים לתרום רבות הן לאנשים החיים בעוני קיצוני או חירום וזקוקים לסיוע בסיסי ולשיקום ומאידך, לצמיחתה של החברה הישראלית כחברה ומקבלת את השונה, סובלנית ונכונה לסייע לאחר תוך שימוש במקצועיות ומיומנויות. העסקה בארגונים בין לאומים מהווה פוטנציאל לצמיחה מקצועית וכלכלית של מומחים ישראלים וזו הינה דלת שיכולה וצריכה להיפתח בפניהם.

מסגרת להכשרה ופיתוח קריירה בתחום הסיוע והפיתוח בארגונים בינלאומיים.  במהלך הסדנאות משתתפים ילמדו על ההיסטוריה והמבנה של עולם הסיוע והפיתוח, ידונו בדילמות מרכזיות בתחומי הסיוע והפיתוח לטווח ארוך , יקבלו כלים להגשת מועמדות לתפקידים שונים בארגונים בין לאומיים וירכשו מיומנויות בניהול צוות וקבלת ההחלטות. הסדנאות יועברו ע"י צוות מרצים ואנשי שטח בעלי ניסיון עבודה בעולם המתפתח עם ארגונים ישראלים ובין לאומיים.

הייחודיות שלנו:

  • תכנית קצרת טווח וממוקדת שתעניק מידע וכלים משלימים בתחום הסיוע והפיתוח לכל אדם מקצועי בעל נכונות להתפתח בתחום. ההכשרות נועדו להקנות מיומנויות ספציפיות רלוונטיות לתחום הפיתוח ההומניטארי כדי להשיג מטרות אשר תפגושנה את הצרכים והכישורים בשטח העבודה .
  • התכנית מעניקה ידע כללי לצד ידע פרקטי - המשתתפים ילמדו את ההיסטוריה והרקע לתחום ההומניטרי, ידונו בשאלות האתיות ויקבלו מושג על מבנה המגזר והארגונים הפועלים בעולם המתפתח. לצד זה, המשתתפים יקבלו כלים ברי יישום וליווי בתרגול יישומם.
  • משימות סימולציה  להטמעת הידע - הסטודנטים ישתתפו במשימות בהם ישתמשו בחומרים שנלמדים במסגרת התכנית ולמידה עצמאית.
  • שילוב מרצים ואנשי שטח ממגוון דיסציפלינות בעלי ניסיון בעבודה בעולם המתפתח.

קורסים קרובים:

  • קורס עקרונות לעבודה אחראית באזורי אסון, מקרה בוחן - משבר הפליטים באירופה בשיתוף עם נתן יתקיים בתאריכים ה 17.6 ו 1.7.
  • קורס בתחום בריאות ופיתוח - הקורס יעסוק בגורמים המשפיעים על מצב הבריאות, בהשפעה של בריאות טובה יותר על פיתוח וצמצום העוני, ביכולתה של מדינה לספק לאוכלוסייה שלה שירותי בריאות איכותיים, ובתפקידם של ארגונים בינלאומיים וארגונים מקומיים בתחום בריאות הציבור. הקורס מתוכנן להתקיים בחודש יולי 2016.
  • קורס בנושא מענה פסיכו-סוציאלי בעתות חירום - הקורס יעסוק בגישות שונות לבריאות הנפש הדחופה ביותר בעתות משבר וחירום. הקורס מתוכנן להתקיים בחודש אוגוסט 2016.
  • קורס בנושא מגדר ופיתוח בינלאומי - קורס זה יבחן את הקשרים בין פוליטיקה, מדינות ופיתוח בינלאומי מנקודת מבט מגדרית. המשתתפים ילמדו כיצד נושא הפיתוח משפיע על נשים וגברים באופן שונה בהתאם למעמד, מוצא אתני, גיאוגרפיה, גיל ועוד.
  • קורס להכשרת מנהלי משלחות סיוע (Emergency Response Personal) - הקורס מיועד להכשיר מנהלי צוותים אשר יובילו משלחות לאזורי אסון. המשתתפים ילמדו על עבודת התיאום מול גורמים ממשלתיים, בינלאומיים ומקומיים, ביטחון ובטיחות ולוגיסטיקה. הקורס יתקיים במשך 3 ימים בתנאי שטח כאשר מטרתו לדמות עבודה במחנה פליטים.

 

קרא עוד...
th+03:00_הPMIDTE_יוני+0300RיונPMIDT

האגודה לפיתוח בינלאומי – סיד ישראל הוקמה לפני מספר שנים מתוך מטרה לעודד ולהגביר את העשייה הישראלית בעולם המתפתח ישראל. מאז הקמתה, היא מוקד ייחודי מבחינה בינלאומית בתחומי הפיתוח. הישגיה יוצאי הדופן בהובלת שינויים טכנולוגיים, חברתיים, כלכליים ואנושיים, מהדהדים זה עשרות שנים בשיח הגלובלי ובעולם הקהילות היהודיות. גם מבקריה החריפים ביותר של ישראל אינם חולקים על פועלה בתחומי התעשייה והטכנולוגיה, החקלאות וההתיישבות, המדע והרפואה.

האגודה לפיתוח בינלאומי - סיד ישראל הוקמה כדי לקדם את המעורבות הישראלית בתחומי  הסיוע והפיתוח הבינלאומי, ומהווה פלטפורמה לפעילות, לימוד, ובניית קשרים עבור קהילה רחבה של אנשי אקדמיה, סטודנטים, מומחי פיתוח, ארגונים לא ממשלתיים והמגזר העסקי. אנו שואבים סיפוק רב מכך שבזכות עשייה משותפת של הארגונים ושלנו, פועלת בארץ קהילה הולכת וגדלה שמקדמת סיוע ופיתוח בעולם.

סיד ישראל הוא הסניף הישראלי של ארגון סיד הבינלאומי, המהווה פורום עולמי של אנשים ומוסדות העוסקים בפיתוח כלכלי וחברתי בר קיימא מאז שנת - 1957 . כיום מונה הארגון למעלה מ- 3,000 חברים ב- 80 מדינות וכ- 45 שלוחות ברחבי העולם, וזוכה למעמד מייעץ מיוחד בארגונים בינלאומיים רבים.

כיום אנחנו מאגדים כ- 66 ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים העוסקים בתחומי הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבינלאומי, ביניהם סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל – מש"ב במשרד החוץ, מד"א, התאחדות התעשיינים, תכניות אקדמיות, ארגונים הפועלים בשטח כגון: בית איזי שפירא, מצילים ללא גבולות, תבל בצדק, קרן נאלא, נתן לסיוע הומניטרי ועוד רבים נוספים.

אחת המשימות העיקריות שלקחנו על עצמנו היא לעודד עשייה ישראלית בעולם המתפתח הן  בעתות חירום והן בפיתוח בר קיימא. העשייה הזו נפרשת בכל המגזרים: ממשלתי, עסקי, וארגוני החברה האזרחית. למעורבות הישראלית בעולם המתפתח יש חשיבות כלכלית, דיפלומטית, מוסרית וערכית, בעיקר לאור היכולות הרבות של ישראל בתחומי החדשנות הטכנולוגית, הבריאות, המאבק במידבור, ההשקיה ועוד. עשייה ומעורבות כזו מקבלות משמעות נוספת בתקופה בה נשמעות קריאות לחרם על ישראל. בשנים האחרונות הן גם מתבלטות כאמצעי לחיבור בין צעירים ישראלים לצעירים יהודים שפועלים בעולם המתפתח על פי העיקרון היהודי של "תיקון עולם”.

בשנה האחרונה קיימנו 20 הכשרות ואירועים ציבוריים אשר יועדו לקהל הרחב שמטרתם הייתה  הגברת המודעות הציבורית לתחום. בין היתר קיימנו, בשיתוף עיריית תל אביב, ערב הוקרה לישראלים אשר פועלים לשיפור חייהם של תושבי העולם המתפתח. חלק מהעשייה שלנו עוסק בדיאלוג מול גורמי ממשל לטובת קידום נושאים ופתרון סוגיות שמעסיקות את ארגוני הפיתוח והסיוע, כגון אישור סעיף 46 א (קבלת זיכוי מס בגין תרומה) לארגוני פיתוח וסיוע בינלאומיים סוגיה שהגיעה לפתרונה בימים האחרונים. בדצמבר האחרון – קיימנו את הכנס השנתי שלנו בכנסת ובנוסף אנו מקיימים אירועים ציבוריים דוגמת תערוכות, הרצאות לסטודנטים בסגנון "מדע על הבר" ועוד.

מתוך רצון לייצר קהילה של ארגונים, חברות, גופים ואנשים פרטיים שנושא המעורבות של ישראל בעולם המתפתח ועשייה ישראלית לטובת שינויי חיים בעולם קרובה ללבם אנו מזמינים אתכם להצטרף כחברים בקהילת הסיוע והפיתוח הישראלית, חברות כזו תאפשר לכם להיות מעודכנים בנעשה בשטח על ידי הארגונים השונים, להיחשף לפעילויות השונות שלנו, לקחת חלק באירועים, קורסים והכשרות אותם אנו מציעים או במילים אחרות networking - להכיר, להתעדכן, לשמוע על הזדמנויות עבודה והתנדבות, לחפש עובדים בעלי ניסיון ייחודי ועוד.

על מנת להיות חברים כל שעליכם לעשות זה למלא את טופס הרישום בלינק הבא: http://goo.gl/forms/0KUhqriHNK

*אין צורך בידע  קודם בתחום על מנת להיות חברים

join_sid_facebook-1

קרא עוד...
th+03:00_בPMIDTE_אוגוסט+0300RאוגPMIDT

ב - 1 בינואר 2016, העולם החל ליישם באופן רשמי את האג'נדה לפיתוח בר-קיימא לשנת 2030 - תכנית פעולה המבוססת על 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא אשר עוסקים באתגרים גלובליים במהלך 15 השנים הבאות.

תכנית זו אינה מבקשת רק למגר את העוני הקיצוני, אלא גם לשלב ולאזן בין שלושת הממדים של פיתוח בר-קיימא, כלכלי, חברתי וסביבתי.

המטרה של דוח זה היא להציג סקירה של 17 היעדים תוך שימוש בנתונים הקיימים כיום כדי להדגיש את האתגרים והפערים המשמעותיים ביותר.

נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל שמונה אנשים עדיין חיים בעוני קיצוני, קרוב ל - 800 מיליון בני אדם סבלו מרעב, הלידות של כמעט רבע מהילדים מתחת לגיל 5 לא תועדו, 1.1 מיליארד בני אדם חיים ללא חשמל, ויותר מ - 2 מיליארד בני אדם חווים מחסור במים.

המטרות חלות על כל החברות. גם במדינות העשירות עדיין אין שוויון מגדרי באופן מלא. כל המדינות תצטרכנה לשלב את יעדי הפיתוח ברי-הקיימא לתוך המדיניות והתוכניות הלאומיות שלהן אם אנחנו רוצים להשיג את היעדים.

דו"ח ראשון זה הוא נקודת התחלה. עם מאמץ גלובלי, אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנויות שלפנינו, ויחד למלא את ההתחייבות של האג'נדה לשנת 2030.

מדבריו של באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם.

 

לדו"ח המלא

 

summary_SDG

קרא עוד...
© Copyright Sid-Israel 2018 | Web Development Smart Soft Web

Please publish modules in offcanvas position.