Slider
th+03:00_הPMIDTE_יוני+0300RיונPMIDT נכתב ע"י  קרא 958 פעמים עודכן לאחרונה ב שני, 05 פברואר 2018 11:58

הישראלים מתאחדים סביב סיוע הומניטארי / מאת אריאל דלומי מאמר מקודם

דרג פריט זה
(0 הצבעות)

ועדת המשנה לענייני חוץ וביטחון של הכנסת ערכה לאחרונה דיון ראשון מסוגו להפקת לקחים מאירוע אסון הומניטארי בינלאומי. היה זה אסון רעידת האדמה שפקד את נפאל בחודש אפריל 2015 ובו נהרגו יותר מעשרת אלפים בני אדם. כוחות חילוץ ישראלים, הן מגופים ממלכתיים כגון הצבא ומשרד החוץ והן ארגוני סיוע לא ממשלתיים, לקחו חלק בפעולות החילוץ והסיוע. לצעד הגאווה הגדולה שהורגשה במהלך הדיון וההערכה הרבה לכל אלה שלקחו חלק בפעולות הסיוע, נלמדו גם לקחים רבים לשיפור באירועים דומים בעתיד וכן מונה צוות שיכין המלצות לפעילות מתואמת יותר בין הגופים.

בסוף הדיון ערך ראש הועדה, חה"כ מייקל אורן, יחד עם ארגון סיד ישראל, המאגד מעל ל –65 ארגונים ישראלים העוסקים בתחומי הפיתוח והסיוע הבינלאומי,  אירוע הוקרה למתנדבים שלקחו חלק בפעולות הסיוע בנפאל. מעל ל – 20 מתנדבים מכל רחבי הארץ קיבלו תעודות הערכה מהכנסת על פעילותם המסורה למען אנשים בקצה השני של העולם. הנקודה המרגשת ביותר בטקס הייתה העובדה כי מדובר באנשים ממגוון רחב של חלקי החברה הישראלית: חרדים לצד חילוניים, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, מהמרכז ומהפריפריה, אשר נזעקו לעזרתו של העם הנפאלי, עזבו את משפחותיהם ואת עבודתם ויצאו לסייע.

ממחקר שערך ארגון סיד על העזרה הישראלית במקרים של אסונות הומניטאריים במהלך 12 השנים האחרונות כגון: הצונאמי בדרום מזרח אסיה בשנת 2004, רעש האדמה בהאיטי בשנת 2010 ורעידת האדמה ביפן בשנת 2011, עולה כי כ – 60 משלחות סיוע, בעלות של יותר מ – 2.5 מיליון דולר, שולחו לאזורי אסון על ידי ארגוני החברה האזרחית מישראל וכללו סיוע מידי ומתמשך בתחומים כגון: חילוץ, רפואת חירום, תמיכה פסיכו-סוציאלית ופעילות קהילתית.

במקרים אלה היתרון של ארגוני הסיוע הלא ממשלתיים הינו בהתארגנות המהירה, ביכולת לעבוד במדינות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטיים ובעלויות הנמוכות יחסית של הפעולות. לדוגמא, עלות משלחת הסיוע הצבאית להאיטי למשך תקופה של כשבוע עמדה על כ – 15 מיליון דולר בעוד שסיוע לתקופה של כחצי שנה לפליטי המזרח התיכון בסרביה, המבוסס ברובו על מתנדבים, עמד על כ – 80 אלף דולר בלבד והגיע למספר גבוה פי ארבעה של מטופלים.

עם זאת, אין להמעיט בכוחו של הסיוע המדינתי המאורגן. למשלחות הסיוע של המדינה והצבא, היוצאות גם הן לשטח, יש יתרונות במקצועיות (למשל חדרי ניתוח וציוד חילוץ), ביכולות האבטחה והשינוע של ציוד לאזור האסון. חיבור ותיאום בין יכולותיו של המגזר הראשון (המדינה) לבין יכולותיו של המגזר השלישי (ארגוני החברה האזרחית) הינו חשוב ונדרש. חוסר תיאום שכזה יכול להוביל אפילו למצבים מביכים כגון טונות רבות של ציוד נדרש שנאסף מהציבור בישראל, במקרה של האסון בנפאל, אך מסיבות שונות לא הועלה על מטוס ריק שיצא להחזיר את משלחת הסיוע הישראלית מנפאל.

בשנים האחרונות, עם התגברות זרם הפליטים מסוריה וממדינות המזרח התיכון, נוצרה מגמה חדשה של השתלבות מתנדבים מהחברה הערבית בישראל הלוקחים חלק הן בפעולות סיוע הומניטארי והן בפעולות מתמשכות של שיקום ופיתוח קהילתי ופסיכו-סוציאלי. פעילויות אלה מתקיימות הן במחנות הפליטים במזרח התיכון והן במדינות אירופה,  לעיתים תחת שם של ארגונים ישראלים, לעיתים באופן פרטי ולעיתים בשותפות עם ארגונים מקומיים.

לאחר שלושה עשורים בהם נרשמה ירידה חדה בתרומה הישראלית לתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי, עד לתחתית רשימת המדינות החברות ב OECD, נראה כי ישנה הזדמנות חדשה להרוויח "שתי ציפורים במכה אחת": הן להגדיל את האחריות והתרומה של החברה והמדינה בישראל לתחום זה והן ליצור גרעין רעיוני  וערכי אשר סביבו יוכלו להתארגן במשותף חלקים שונים של החברה הישראלית. בדרך זו תוכל גם ישראל לחזק את "עוצמתה הרכה" ולהראות פנים מגוונות וערכיות של החברה בישראל.

אריאל דלומי הוא יו"ר (בהתנדבות) של האגודה לפיתוח בינלאומי -  סיד ישראל.

vaada4

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

© Copyright Sid-Israel 2018 | Web Development Smart Soft Web

Please publish modules in offcanvas position.