pears

Slider

מטרות פיתוח ברות-קיימא לשנת 2030

“מטרות פיתוח ברות-קיימא לשנת 2030” הינה סדרת יעדים לקביעת מדיניות ל-15 השנים הקרובות (עד לשנת 2030) עבור המדינות החברות במועצת האומות המאוחדות. סט מטרות זה ירחיב ויחליף את סט המטרות הקודם שהוסכם עליו בשנת 2001 ויפוג בסוף השנה הנוכחית.

יש כיום הסכמה שסט היעדים הקודם, שנועד ליצור הנחיות עבודה למיגור העוני העולמי ושיפור חיי העניים, באמצעות קידום מדיניות ותוכניות עבודה שונות, היה חיוני אך לא הכיל דברים רבים.  "מטרות פיתוח המילניום", שמונת היעדים שקודמו החל משנת 2001, היו צמצום הרעב והעוני, השגת חינוך עולמי, קידום שוויון מגדרי, הפחתת מוות בלידה וילודים צעירים, מלחמה בHIV, מלריה ומחלות נוספות, הבטחת קיימות סביבתית, ופיתוח שיתופי פעולה בינלאומיים – לא התייחסו לשורש בעיות העוני וחוסר השוויון. המטרות לא התייחסו כלל לענייני זכויות אדם או לקחו בחשבון התפתחויות כלכליות ולמרות שבתאוריה כל המדינות החברות היו צריכות ליישמן, בפועל הן פנו בעיקר למדינות העניות על ידי הזרמת כספים מהמדינות המבוססות.

כיום, כמעט 15 שנים אחרי שהסכימו האומות המאוחדות על "מטרות פיתוח המילניום", כמיליארד אנשים עדיין חיים מתחת לקו העוני שהוגדר ע"י הבנק העולמי כמחיה על פחות מ- 1.25$ ליום וליותר מ-800 מיליון אנשים אין ביטחון תזונתי. נשים עדיין נלחמות על זכויותיהן ושיעור תמותת נשים בלידה עדיין גבוה מאד.

 

1. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים השונים של עוני ובגורמיו:

  • מיגור העוני הקיצוני לחלוטין – עוני קיצוני מתייחס לאנשים שחיים בפחות מ 1.25$ ליום – מחקר שבוצע בשנת 2013 מצא כי 22% מאוכלוסיית העולם חיים כעת במצב של עוני קיצוני.
  • הפחתת כמות האנשים העניים בעולם לפחות בחצי – בעשרים השנים האחרונות העוני בעולם הצטמצם ב 50%, זאת בעקבות שמונה מטרות המילניום שהוגדרו ע"י האו"ם בשנת 2000 לשנת 2015. כעת המטרה היא הפחתת הכמות בעוד 50%.
  • יישום הגנה סוציאלית מלאה ברת קיימא, לרבות סיוע בצרכים קיומיים בסיסיים.
  • זכויות שוות וגישה שוויונית למשאבים כלכליים לנשים ולגברים.
  • בניית חוסן בקרב אנשים עניים ומעוטי יכולות, והפחתת הפגיעות שלהם לאסונות טבע ומשברים כלכליים.

goal 1

 

2. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים השונים של הרעב והביטחון התזונתי:

  • ביטחון תזונתי לכל, בדגש על תינוקות, אנשים שחיים מתחת לקו העוני ובעלי מוגבלויות. ביטחון תזונתי הוא מונח המתאר מצב שבו משק בית או לחלופין אדם פרטי מקבל גישה ישירה ויום יומית למזון.
  • מיגור תת-תזונה על כל צורותיה.
  • הכפלת תוצרי החקלאות של יצרנים קטנים בדגש על נשים, משפחות חקלאים, דייגים ורועים, דרך שוויון בנגישות לשטחים חקלאיים.
  • הבניית מערכת ייצור מזון ברת-קיימא באמצעות יישום פרקטיקות חקלאיות שיגבירו את הפריון והייצור.
  • בניית יכולת עמידה בשינויי אקלים קיצוניים כמו בצורות, שיטפונות ואסונות טבע אחרים.
  • שימור גיוון בזנים של זרעים.
  • השקעה במחקר ופיתוח חקלאי.
  • מניעת עיוותים בשוק החקלאי העולמי.

goal 2

 

3. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים השונים של רווחה ובריאות:

  • הפחתת תמותת אימהות בלידה לפחות מ-0.07% – כיום קרוב ל-800 נשים מתות בכל יום מסיבוכים הקשורים בהריון ולידה, כאשר 99% מהמקרים מתרחשים במדינות מתפתחות. ב- 25 השנים האחרונות תמותת אימהות בלידה ירדה ביותר מ-50%, זאת בעקבות שמונה מטרות המילניום שהוגדרו ע"י האו"ם בשנת 2000 לשנת 2015.
  • חיסול תמותת תינוקות מגורמים ברי טיפול.
  • הפחתת תמותת תינוקות לפחות מ 1.2%.
  • הפחתת תמותת ילדים מתחת לגיל 5 לפחות מ-2.5% – כיום מתים כל יום כ- 16,000 ילדים מתחת לגיל 5. 45% ממקרי המוות נגרמים עקב תת-תזונה. תמותת ילדים מתחת לגיל 5 צנחה בכמעט חצי מאז שהוגדרו מטרות המילניום; בשנת 1990 מתו כ-12.7 מיליון ילדים בעולם, בעוד בשנת 2015 נתון זה עומד על 5.9 מיליון.
  • מיגור מחלות ויראליות שניתנות להעברה כגון איידס, שחפת, מלריה ומחלות טרופיות נזנחות אחרות, כאשר יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון להידבק במחלות מסכנות חיים אלו. ב-15 השנים האחרונות, מקרי מוות ממלריה ירדו ב-60% והטיפול באיידס התקדם כך שאנשים חיים עם המחלה חיים מלאים.
  • הפחתה של 1/3 מהמיתות הנגרמות ממחלות לא-מדבקות באמצעות מניעה וטיפול. מחלות אלו, הכוללות מחלות לב, ריאות, סכרת ועוד, גובות בכל שנה חיים של כ- 16 מיליון אנשים.
  • מניעה וטיפול בשימוש בחומרים מסוכנים כגון אלכוהול וסמים.
  • הפחתה ב-50% של מקרי המוות והפציעות הנגרמים מתאונות דרכים – כיום 1.25 מיליון איש מתים כל שנה מתאונות דרכים, אשר מהוות את הגורם המוביל למוות בקרב צעירים בין הגילאים 15-29. 90% מהתאונות מתרחשות במדינות בעלות הכנסה נמוכה, למרות שבמדינות אלו אחוז השימוש בכלי רכב נמוך בכ- 50% מיתר המדינות. ללא התמודדות נכונה, תאונות הדרכים יהפכו עד לשנת 2030 לגורם המוות השביעי בעולם.
  • הבטחת גישה לשירותי רפואה מינית ושירותי רפואה בתחום הרבייה, כולל תכנון משפחה, והקניית ידע וחינוך בתחומים אלו.
  • הבטחת כיסוי רפואי עולמי.
  • הפחתה משמעותית במקרי המוות והחולי הנגרמים מזיהום מים ואוויר בעקבות שפיכה של כימיקלים מסוכנים – כיום לכ-11% מאוכלוסיית העולם אין גישה למים נקיים.
  • יישום תכנית העבודה של ה-WHO, ארגון הבריאות הבינלאומי של האו"ם, למניעת עישון – עישון גורם למותם של 6 מיליון איש בכל שנה. 80% מתוך מיליארד המעשנים בעולם חיים במדינות בעלות הכנסה ממוצעת נמוכה מהממוצע העולמי.
  • תמיכה במחקר ופיתוח של חיסונים ותרופות למחלות מדבקות ולמחלות לא מדבקות אשר נפוצות בעיקר במדינות מתפתחות.
  • חיזוק היכולת של כל המדינות, בדגש על מדינות מתפתחות, בהתמודדות עם סיכוני בריאות עולמיים.

goal 3

 

4. מטרה זו מורכת מכמה תת-מטרות העוסקות בהיבטים השונים של תחום החינוך:

  • מתן חינוך יסודי ותיכוני איכותי ללא תשלום לכל ילד וילדה – נכון להיום 121 מיליון ילדים ומבוגרים לא מקבלים או לא קיבלו בעבר חינוך נאות.
  • מתן חינוך, טיפול ופיתוח קדם-יסודי לכל ילד וילדה.
  • הבטחת שוויון הזדמנויות לנשים ולגברים בנגישות לחינוך מתקדם, בפרט לימודים אקדמיים.
  • הגדלה משמעותית של הקניית יכולות טכניות ומקצועיות שיאפשרו השתלבות בעבודה הוגנת ויזמות.
  • ביטול פערים מגדריים ואפליה בכל רמות המערכת החינוכית.
  • הבטחת ידיעת קרוא וכתוב באופן מוחלט בקרב בני נוער והגברתה בקרב מבוגרים – נכון לשנת 2013, 774 מיליון מבוגרים מעל לגיל 15 ברחבי העולם, כאשר 64% מתוכם הן נשים, לא יודעים קרוא וכתוב.
  • קידום פיתוח בר-קיימא באמצעות חינוך לפיתוח, לשוויון זכויות ולזכויות אדם.
  • בנייה ושדרוג של מתקני חינוך שמותאמים לילדים, לבעלי מוגבלויות ולכל המינים, והבטחת סביבה לימודית בטוחה ולא-אלימה.
  • הגדלה משמעותית בהיקף המלגות הניתנות ללימודים במדינות מתפתחות, בדגש על המדינות הנחשלות ביותר.
  • הגדלה משמעותית של מאגר המורים המקצועיים בעולם.

goal 4

 

5. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים השונים של שוויון מגדרי:

  • מיגור האפליה המגדרית על כל צורותיה בכל העולם.
  • מיגור האלימות כנגד נשים על כל צורותיה, כולל סחר בנשים וניצול מיני.
  • מיגור פרקטיקות פוגעניות כלפי נשים כגון נישואים בגיל צעיר (של נשים), נישואים בכפייה ומילת נשים.
  • הבטחת הכרה והערכה בעבודות הבית ובחשיבותן לתא המשפחתי.
  • קידום מנהיגות נשית בעולם הכלכלי, הפוליטי והחברתי.
  • הבטחת נגישות לשירותי בריאות מינית ושירותי רווחה לכל אישה.
  • יישום רפורמות לשוויון זכויות לנשים, הכוללות גישה למשאבים כלכליים, בעלות על שטח וצורות נוספות של בעלות על רכוש.
  • שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לטובת קידום נשים והעצמה נשית.
  • אימוץ וחיזוק מדיניות וחקיקה לטובת שוויון מגדרי והעצמה נשית.

goal 5

 

6. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים השונים של תברואה:

  • הבטחת נגישות אוניברסלית למי-שתייה במחיר סביר – כיום לכ-11% מאוכלוסיית העולם אין גישה למים נקיים.
  • הבטחת נגישות שוויונית לתברואה והיגיינה לכל, בדגש על נשים וילדים.
  • שיפור איכות המים על ידי הפחתת זיהום ומניעת שפיכת כימיקלים וחומרים מסוכנים ועל ידי קידום המיחזור.
  • הגברה משמעותית של שימוש יעיל במים בכל הסקטורים, והפחתה משמעותית של מספר האנשים אשר סובלים ממחסור במים.
  • הטמעת ניהול מקורות מים משולבים.
  • הגנה ושמירה על מערכות אקולוגיות הקשורות באספקת המים כגון הרים, יערות, ביצות, אגמים ועוד.
  • הרחבת שיתוף הפעולה הבינלאומי בתמיכה בבניית יכולות בתחום ה-WASH (מים, תברואה והיגיינה) במדינות מתפתחות.
  • תמיכה וחיזוק קהילות מקומיות בהשתתפות לטובת שיפור ניהול מים ותברואה.

goal 6

 

7. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים השונים של אנרגיה נקייה:

  • הבטחת גישה אוניברסלית לשירותי אנרגיה מודרניים.
  • הגדלה משמעותית של חלקה של אנרגיה מתחדשת במארג האנרגיה העולמי.
  • הכפלת שיעור יעילות האנרגיה.
  • הגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי לטובת מחקר ופיתוח של טכנולוגיות בתחום האנרגיה הנקייה, כולל אנרגיה מתחדשת ויעילה.
  • הרחבת התשתיות הטכנולוגיות לאספקת שירותי אנרגיה ברת-קיימא לכל המדינות המתפתחות.

goal 7

 

8. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים השונים של תעסוקה וצמיחה:

  • קידום צמיחה כלכלית ברת-קיימא של לפחות 7% מהתל"ג בשנה במדינות מתפתחות.
  • השגת רמות גבוהות יותר של פריון כלכלי באמצעות גיוון, שדרוגים טכנולוגיים וחדשנות.
  • קידום מדיניות בעלת אוריינטציה התומכת ביזמות, יצירת מקומות תעסוקה הוגנים, יצירתיות וחדשנות שתעודד פורמליזציה של חברות קטנות ובינוניות.
  • שיפור יעילות השימוש במשאבים גלובליים בייצור.
  • הבטחת תעסוקה מלאה ויעילה, כך שלכל הנשים והגברים בעולם, כולל אנשים בעלי מוגבלויות, יהיו מקומות תעסוקה הוגנים.
  • הבטחת שכר שווה לכל.
  • הפחתה משמעותית באחוזי הצעירים שאינם עובדים או לומדים עד לשנת 2020; נכון לשנת 2010, 357.7 מיליון צעירים בעולם היו ללא עבודה או מסגרת לימודים, כאשר 341 מיליון מתוכם נמצאו במדינות מתפתחות.
  • לקיחת צעדים משמעותיים כנגד עבודה בכפייה, עבדות מודרנית וסחר בבני אדם, ואכיפת האיסור בעבודת ילדים ובתופעת ילדים חיילים ומיגורן לחלוטין עד לשנת 2025. כיום כ- 215 ילדים מועסקים בכפייה או בתנאי עבודה קשים, כ- 21 מיליון איש מועסקים בכפייה וכ- 4.5 מיליון נשים הן קורבנות של ניצול מיני במסגרת עבודתן. הנתונים המדויקים בנוגע לילדים חיילים לא קיימים, אך ההערכה היא שעשרות אלפי ילדים מתחת לגיל 18 מתפקדים כחיילים במליציות באזורי קונפליקט.
  • הגנה על זכויות עובדים וקידום סביבת עבודה בטוחה לכל, בדגש על מהגרים שהעסקתם מתבצעת פעמים רבות בצורה לא חוקית.
  • יישום מדיניות לפיתוח תיירות ברת-קיימא שיוצרת מקומות עבודה ומקדמת תרבות מקומית.
  • הבטחת נגישות לשירותים פיננסים לכל – בנקאות, ביטוח ועוד.
  • הגדלת התמיכה בסחר במדינות מתפתחות.
  • פיתוח ויישום אסטרטגיה גלובלית להעסקת צעירים ויישום אמנת העבודה הבינלאומית של ה-   ILO, ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם, אשר עוסקת בזכויות עובדים, תנאי תעסוקה הוגנים, אפליה במקום העבודה ועוד.

goal 8

 

9. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים השונים של תיעוש וחדשנות:

  • פיתוח תשתית חזקה, איכותית וברת-קיימא לטובת תמיכה בפיתוח כלכלי ורווחה כלכלית.
  • קידום תיעוש בר-קיימא והגדלה משמעותית של התל"ג ומקומות התעסוקה. במדינות הנחשלות ביותר המטרה היא להכפיל את התל"ג.
  • הגברת הנגישות של התעשיות הקטנות והבינוניות לשירותים פיננסים כגון קרדיט בריבית הוגנת.
  • קידום טכנולוגיה ידידותית לסביבה.
  • קידום מחקר מדעי והגדלת מספר החוקרים ועובדי הפיתוח למיליון עד לשנת 2030.
  • הגדלת התמיכה הכלכלית, טכנולוגית וטכנית למדינות נחשלות, בדגש על מדינות מיבשת אפריקה.
  • תמיכה במחקר ופיתוח טכנולוגי מקומי.

goal 9

 

10. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים השונים של אי-שוויון:

  • הגדלת ההכנסה הממוצעת במדינות נחשלות כך שבכל מדינה כל מי שהכנסתו נמצאת ב- 40% התחתונים, יעלה למעל ההכנסה הלאומית הממוצעת.
  • קידום קבלה של כל בני האדם מהבחינה הכלכלית, חברתית ופוליטית, ללא הבדל מין, גזע, דת, מוצא, גיל ומוגבלויות פיזיות ושכליות.
  • הבטחת שוויון הזדמנויות באמצעות ביטולם של חוקים מפלים וקידום חקיקה שוויונית.
  • אימוץ מדיניות פיסקלית פרוגרסיבית התורמת לשוויון.
  • שיפור הרגולציה על שווקים כלכליים בינלאומיים.
  • הבטחת ביטחונם, רווחתם ושילובם בחברה של מהגרים באמצעות תכנון מדיניות הגירה מנוהלת ומפוקחת.
  • הפחתת העלות של העברות כספיות שמבוצעות על ידי מהגרים אל מחוץ למדינה לפחות מ- 3%, וביטולן של אופציות העברה שעלותן עולה על 5%.

goal 10

 

11. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים שונים של עיור:

  • הבטחת נגישות למגורים בטוחים, נאותים ובמחיר סביר לכל.
  • הבטחת נגישות למערך תחבורה מסודר, בטוח ובר-קיימא לכל. בתוך כך שיפור הבטיחות בדרכים, הרחבת שירותי התחבורה והנגשתה לנשים, ילדים, קשישים ובעלי מוגבלויות.
  • הבטחת תהליך עיור בטוח ובר-קיימא.
  • שמירה והגנה על אתרי מורשת תרבותיים וטבעיים.
  • הפחתה משמעותית של מקרי המוות והנפגעים מהפסדים כלכליים הנגרמים עקב אסונות טבע.
  • הבטחת נגישות לחללים ציבוריים בטוחים ונאותים, בייחוד לנשים, ילדים, קשישים ובעלי מוגבלויות.
  • תמיכה בקשרים בין אזורים עירוניים ואזורים כפריים באמצעות תכניות פיתוח לאומיות.
  • הגדלת מספר הערים והמושבים אשר מאמצים ומיישמים מדיניות שוויונית, אשר מותאמת לשינויי אקלים עד לשנת 2020.
  • תמיכה במדינות מתפתחות באמצעות סיוע כספי וטכנולוגי לטובת בנייה ברת-קיימא של מבנים חזקים, תוך שימוש בחומרי גלם מקומיים.

goal 11

 

12. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים שונים של ייצור וצריכה:

  • יישום תכנית עשר-שנתית לצריכה ברת-קיימא, תוך לקיחה בחשבון של רמות הפיתוח והיכולות של המדינות השונות.
  • הפחתה במחצית של בזבוז המזון והפחתת אובדן מזון בשרשרת הייצור והאספקה.
  • הפחתת ייצור הפסולת באמצעות חינוך ומודעות למיחזור.
  • חיזוק היכולות הטכנולוגיות והמדעיות של מדינות מתפתחות כך שיוכלו לאמץ תבניות ברות-קיימא של ייצור וצריכה.
  • פיתוח ויישום כלים לבחינת ההשפעות ההדדיות והקשר בין פיתוח בר-קיימא לתיירות ברת-קיימא, אשר מייצרת תעסוקה ומקדמת תרבות מקומית וייצור מקומי.

goal 12

 

13. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים שונים של שינויי אקלים:

  • חיזוק יכולת ההתמודדות עם סכנות היכולות להיגרם כתוצאה מאסונות טבע בכל המדינות.
  • שילוב צעדים כנגד שינויי אקלים במדיניות, תכנון ואסטרטגיה לאומית בכל מדינה.
  • קידום החינוך והעלאת מודעות בנושאי שינויי אקלים ומוכנות לאסונות טבע.
  • יישום המחויבות של המדינות החברות באו"ם אשר התחייבו בוועידת האקלים העולמית, שנערכה השנה (2015) בפריז, להעביר יחד 100 מיליארד דולר בשנה למדינות המתפתחות עד לשנת 2020, לטובת בניית יכולות להתמודדות עם אסונות טבע והשפעותיהם.
  • קידום מנגנונים לשיפור יכולות לטובת כנון יעיל להתמודדות עם שינויי אקלים במדינות מתפתחות.

goal 13

 

14. מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות העוסקת בשמירה על האוקיינוסים, הימים והחיים בהם עד לשנת 2030.

  • מניעה והפחתה משמעותית של זיהום ימי על כל צורותיו, בדגש של זיהום שמגיע מהיבשה.
  • הבטחת ניהול והגנה על מערכות אקולוגיות ימיות, ופעילות שיקום הימים עד לשנת 2020.
  • צמצום החמצת אוקיינוסים – תהליך של עליית רמות החומציות באוקיינוסים של כדור הארץ בגלל ספיחת פחמן דו-חמצני אטמוספירי שנוצר על ידי בני האדם.
  • הפעלת רגולציות על פעילות הדיג על מנת למנוע דיג לא חוקי שהורס את המערכת האקולוגית הימית עד לשנת 2020.
  • ביטול צורות מסוימות של סובסידיות לגיד אשר גורמות לדיג לא חוקי ולדיג-יתר עד לשנת 2020.
  • הגדלת ההטבות הכלכליות לאיים קטנים מתפתחים אשר כלכלתם מבוססת על דיג.
  • הגדלת מאגרי המידע וקידום פיתוח המחקר בנושא טכנולוגיות ימיות על מנת לשפר את בריאות האוקיינוסים ולטובת הגדלת התרומה של המגוון הביולוגי הימי לפיתוח מדינות נחשלות.
  • הבטחת נגישות למשאבים ימיים ולשווקים עבור דייגים פרטיים.

goal 14

 

15.  מטרה זו מורכבת מכמה תת-מטרות שעוסקות בהיבטים שונים של מערכות אקולוגיות יבשתיות:

  • הבטחת שימור, שיקום ושימוש בר-קיימא של מערכות אקולוגיות של מים מתוקים עד לשנת 2020.
  • יישום ניהול בר-קיימא של כל סוגי היערות, מניעת כריתת יערות ושיחזור יערות הרוסים עד לשנת 2020.
  • ניהול מאבק בתופעת המדבור ושחזור אדמות שנפגעו ממדבור, לרבות אדמות שנפגעו מבצורות ושיטפונות.
  • הבטחת שימור מערכות אקולוגיות הרריות, לרבות המגוון הביולוגי השוכן בהם, על מנת לשפר את יכולתם לספק יתרונות אשר הכרחיים לפיתוח בר-קיימא.
  • נקיטת פעולה דחופה ומשמעותית כנגד הירידה של בתי הגידול הטבעיים וכנגד האובדן הביולוגי החל בעקבות זאת, ועד לשנת 2020 להגן ולמנוע הכחדה של מינים הנמצאים בסיכון.
  • נקיטת פעולה דחופה כנגד ציד בלתי חוקי וסחר של מינים מוגנים, הן מהחי והן מהצומח, והגדלת התמיכה בלחימה כנגד ציד בלתי חוקי וסחר של מינים מוגנים.
  • הגדלה משמעותית של משאבים כלכליים לטובת שימור ושימוש בר-קיימא של המגוון הביולוגי, המערכות האקולוגיות השונות והיערות.

goal 15

 

16. במטרה השש-עשרה עוסקת בקידום חברות שלוות וברות-קיימא, הנגשת הצדק לכל ובניית מוסדות אחראיים וברי-קיימא עד לשנת 2030:

  • הפחתה משמעותית של אלימות על כל צורותיה ושל מקרי מוות הנגרמים מאלימות.
  • מיגור ההתעללות, הניצול, הסחר והאלימות כנגד ילדים.
  • קידום שלטון חוק ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית והבטחת נגישות שווה לצדק לכל.
  • מניעת הזרמות כספים ונשק בלתי חוקיים ולחימה בפשע המאורגן על כל צורותיו.
  • הפחתה משמעותית בשחיתות ובשוחד על כל צורותיהם.
  • פיתוח מוסדות יעילים, אחראיים ושקופים בכל הרמות.
  • הרחבה וחיזוק מעורבותן והשתתפותן של המדינות המתפתחות במוסדות הממשל הגלובלי.
  • הבטחת זהות משפטית לכל, לרבות רישום לידה.
  • הבטחת נגישות הציבור למידע והגנה על חרויות יסוד, בהתאם לחקיקה לאומית ולחוקים בינלאומיים.
  • חיזוק מוסדות לאומיים, לרבות באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי, לבניית יכולות בכל הרמות לטובת מניעת אלימות ולחימה בטרור ובפשע.
  • קידום ואכיפה של חוקים נגד אפליה.

goal 16

 

17. המטרה השבע עשרה עוסקת בחיזוק אמצעיים ליישום שיתופי פעולה גלובליים עבור פיתוח בר-קיימא עד לשנת 2030:

  • חיזוק גיוס משאבים מקומי, לרבות באמצעות תמיכה בינלאומית למדינות מתפתחות, על מנת לשפר את היכולת המקומית לגביית כספים ממקורות מרובים.
  • סיוע למדינות מתפתחות בהשגת קיימות בנוגע לחובות לטווח ארוך באמצעות מדיניות מותאמת שמטרתה לקדם מימון חוב, שמיטת חובות וארגון מחדש של חוב, וטיפול בחוב החיצוני של המדינות העניות ביותר.
  • אימוץ ויישום מנגנוני קידום השקעות במדינות הנחלשות ביותר בעולם.
  • יישום ההבטחה  של מדינות ה- OECD להעברת 0.7% מההכנסה הלאומית הגולמית למדינות מתפתחות.
  • הגברת שיתוף הידע המדעי והטכנולוגי בין מדינות.
  • קידום פיתוח טכנולוגיות ירוקות עבור מדינות מתפתחות.
  • הגברת התמיכה הבינלאומית בבניית-יכולות במדינות מתפתחות לטובת הטמעת מרות הפיתוח הברות-קיימא.
  • קידום מערכת סחר אוניברסלית שוויונית וחוקית, שתהיה תחת ארגון הסחר העולמי.
  • הגדלה משמעותית של הייצוא של מדינות מתפתחות.
  • יצירת יציבות מאקרו-כלכלית גלובלית.
  • הגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי לטובת פיתוח בר קיימא באמצעות שיתוף ידע, יכולות, טכנולוגיות, ומשאבים כלכליים.

goal 17

© Copyright Sid-Israel 2018 | Web Development Smart Soft Web

Please publish modules in offcanvas position.