.png)
קידום מדיניות
שיתופי פעולה
בשנים האחרונות הצלחנו לבסס יחסי עבודה פוריים עם מוסדות לאומיים רבים ביניהם בית הנשיא ובכירים ממשרדי ממשלה כגון: משרד ראש הממשלה, הכלכלה, החוץ, החינוך, הבריאות והרווחה, והן עם מוסדות אקדמיים, חברות לאומיות ומוסדות לאומיים נוספים. ביניהם:
01
משרדי ממשלה
משרד ראש הממשלה סיד- ישראל עובדת בצמוד עם משרד ראש הממשלה במגוון פעילויות הקשורות לוועדה הבין משרדית לשיפור המעורבות הישראלית בעולם המתפתח.
משרד הכלכלה סיד-ישראל שימשה כספק יחיד למגוון שירותים למשרד הכלכלה, כולל יצירת מאגר ראשון מסוגו של ארגונים, חברות ומומחים בודדים הפועלים במדינות מתפתחות; העברת הכשרות וקורסים; תמיכה במשלחות המגיעות לארץ; הפקת חומרים ועוד.
משרד החינוך סיד-ישראל עבדה עם משרד החינוך לפיתוח, אישור והשקת תוכנית חינוכית ראשונה מסוגה בנושא אזרחות גלובלית לתלמידי חטיבה ומורים לאזרחות (בעברית, באנגלית ובערבית).
02
כנסת
ייזום והשתתפות אקטיבית בדיונים בכנסת, לדוגמה:
דיון בנושא המדיניות הישראלית כלפי המלחמה באוקראינה.
לפרטים על הדיון באתר הכנסת לחצו כאן
דיון על בחינת הממדים המדיניים של סיוע הומניטרי באירועי אסון, בחלוף שנה מרעידת האדמה בנפאל.
לפרטים על הדיון באתר הכנסת לחצו כאן
03
בית הנשיא
נסיעה רשמית לאתיופיה, ב 2018 יזמנו והובלנו יחד עם בית הנשיא נסיעה רשמית לאתיופיה, שכללה כנס פורץ-דרך שהפגיש נציגים מהמגזר הציבורי, הפרטי, והאזרחי בישראל, כמו גם שותפים מקומיים ויהודי התפוצות המעורבים ביוזמות פיתוח באתיופיה. הכנס שימש פלטפורמה לשיתוף ידע ושיתופי פעולה.
משלחת לרואנדה, הובלה משותפת של משלחת InterACT Global - משלחת לימודית לרואנדה, יוזמה משותפת של בית הנשיא יחד עם ארגון OLAM ובשיתוף עם סיד-ישראל, מכון גשר למנהיגות וארגון Shalom Corps.
אירוע שנתי יחד עם בית הנשיא, בו הוצגו מסקנות מדו"ח ה- The Israeli Global Impact 2030 והוענקו אותות הוקרה לפעילות ישראלית לקידום אימפקט גלובלי.
תהליך חשיבה אסטרטגי חוצה-מגזרים
מטרת התהליך היא לגבש המלצות מדיניות להעמקת העשייה הישראלית בשווקים המתעוררים תוך מתן מענה לאתגרים וקשיים בהם נתקלים כיום חברות פרטיות וארגונים אזרחיים שפועלים בעולם המתפתח. התהליך האסטרטגי הוביל להחלטת ממשלה ההיסטורית (החלטת ממשלה 4021 "קידום הפעילות הישראלית בתחום הפיתוח הבינ"ל) והקמת צוות בין משרדי בראשות מנכ"ל רה"מ העוסק בקידום המעורבות הישראלית בשווקים אלו, באמצעות אסטרטגיה ממשלתית ארוכת טווח. התהליך נוהל על-ידי צוות היגוי מטעם סיד-ישראל, יחד עם ד"ר ג'ניפר שקבטור מאוניברסיטת רייכמן.
החלטת ממשלה 4021 "קידום הפעילות הישראלית בתחום הפיתוח הבינ"ל
The Israeli
Global Impact 2030
משרד החוץ
מש''ב (המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי) הינו אגף במשרד החוץ המשמש כסוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, המופקד על גיבוש, הובלה ויישום של מדיניות סיוע החוץ למדינות מתפתחות. החזון של מש"ב מוגדר כהו בלת מאמצים להעצמת יחידים וקהילות במדינות מתפתחות להשגת פיתוח בר-קיימא, זאת ע"י שיתוף כלים ומומחיות הישראלים. חזון זה מתקשר באופן ישיר לאג'נדה הגלובלית.
במשך 65 שנות פעילות של מש"ב כ-300 אלף מתמחים מה-140 מדינות קיבלו הכשרות בארץ ובחו"ל. כ-85% מפעילות של מש"ב מתמקדת בבניית יכולות, זאת מתוך עיקרון "train the trainer". מדובר בקורסים והכשרות בארץ, כמו גם בהכשרות ופעילות יעוץ קצרה וארוכת טווח בחו"ל. כ-15% הנותרים מופנים לסיוע הומניטרי למדינות שמתמודדות עם אסונות טבע כגון שריפות, רעידות אדמה, ושיטפונות.
מסמכי מדיניות
אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל בחמאס
ביולי 2024 ולאחר עבודת איסוף מידע של מספר חודשים, פרסמנו יחד עם מכון מיתווים נייר מדיניות שנכתב ע״י ד״ר עינב לוי, ראש ביה״ס הישראלי לסיוע הומניטארי וראש מסלול לחץ, טראומה, וחוסן במכלל תל חי.
המסמך דן בחשיבות יצירתה של אסטרטגיה ישראלית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כאינטרס ישראלי מובהק, הן לשמירה על בטחון ישראל, והן ליצירת לגיטימציה בינלאומית ושמירה על מצפן מוסרי. המסמך מציג את עקרונות הסיוע ההומניטרי באופן רחב ובהקשר של המשבר הנוכחי בעזה, סוקר את פעילות מדינת ישראל והגורמים הנוספים הפועלים בתחום, וממליץ על מנגנון ניהול מדיניות ומנגנון ביצועי אופרטיבי בתחום ההומניטרי. המנגנונים המוצעים יפעלו בשיתוף פעולה עם גורמים שונים, על מנת לאפשר לישראל לחזק את בטחונה, תוך מתן מענה לצרכים ההומנטרים ומיזעור הפגיעה באוכלוסיה אזרחית בלתי מעורבת. ותאפשר מתן מענה לטווח ארוך שיוביל לשיקום הרצועה, לפיתוח כלכלי עצמאי ויציבות איזורית.
נתוני הסיוע הרשמי של ישראל לפיתוח
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה נתונים מפורטים על הסיוע הרשמי לפיתוח (ODA) של מדינת ישראל למדינות מתפתחות לשנת 2021. כמו כן הפרסום כולל סדרות לשנים 2005–2021 והשוואות בין-לאומיות. הנתונים מחושבים על פי הגדרות והנחיות ועדת הסיוע לפיתוח (DAC) של ארגון ה‑OECD, ומוצגים בחלוקה לסיוע דו-צדדי (סיוע המועבר ישירות ממדינה למדינה) ולסיוע רב-צדדי (סיוע המועבר באמצעות ארגונים בין-לאומיים), בחתכים שונים. הנתונים וההסברים בפרסום מאפשרים ללמוד על ההיסטוריה של סיוע החוץ בעולם (החל מהתגבשות רעיון הסיוע לפיתוח במישור הבין-לאומי ועד לקביעת היעדים הבין-לאומיים לסיוע) ובישראל, על תחומי הסיוע שמדינת ישראל מעניקה ועל מגוון המוסדות והגופים הציבוריים הנוטלים חלק בפעילות הסיוע הרשמי לפיתוח.
אסטרטגיה לקידום הפעילות הישראלית בתחום הפיתוח הבין-לאומי.
בהמשך להחלטת הממשלה 4021, קמה ועדה בין-משרדית אשר תפקידה לתאם את פעילות הממשלה בתחום הפיתוח הבין-לאומי, לקבוע את סדרי העדיפויות הממשלתיים בתחום ולגבש את האסטרטגיה בנושא. דו"ח הביניים הציג את הנושאים הבאים שהוועדה דנה בהם:
-
כלים לעידוד המגזר הפרטי הישראלי להשתלבות בפיתוח בין-לאומי
-
כלים לעידוד חדשנות ישראלית לצרכים הייחודיים של העולם המתפתח
-
כלי מימון להגדלת פוטנציאל השוק של המגזר הפרטי הישראלי
-
כלים להעצמת הסיוע הישראלי ולחיבור בינו לבין המגזר הפרטי והמגזר השלישי.
לקריאת המלצות הביניים של הועדה לחצו כאן
דו״ח לאומי אודות יישום מטרות בר-קיימא של האו"ם (2019)
הישיגי סיד-ישראל בהתרת חסמים לארגוני חברה אזרחית
סיד-ישראל פועלת לייעול תהליכים בירוקרטיים ולקיים דיאלוג בונה עם גופים ממשלתיים לקידום סביבה מאפשרת לארגונים לא ממש לתיים. על ידי זיהוי, התייחסות ומנת פתרונות למכשולים משפטיים ובירוקרטים, אנו יכולים להקל על תרומתם החיונית של ארגונים לא ממשלתיים.
ביטוח מתנדבים
עד 2022 ביטוח לאומי לא כיסה מתנדבים בארגונים ישראלים הפועלים מחוץ לשטח ישראל (למעט במקרה של ארגונים מסוימים המעוגנים בחקיקה). המחסור בכיסוי ביטוחי חייב את ארגוני הסיוע והפיתוח הישראלים להשקיע תקציבים רבים על פוליסות ביטוח עבור מתנדביהם, על מנת לכסות את העלויות של טיפול רפואי מיידי וטיפול לטווח ארוך עקב תאונות אם חלילה יקרו, אך מכיוון שביטוח רפואי פרטי אינו מכסה מקרים של אובדן כושר עבודה, נשארו המתנדבים ללא מענה בנושא זה.
בשנת 2022, עקב המלחמה באוקראינה והמתנדבים הישראלים הרבים שהגיעו לסייע בשטח, הצלחנו יחד עם שותפים נוספים להביא לשינוי חיובי ביצירת אפשרות מתן כיסוי בביטוח הלאומי למתנדבים בחו”ל, באמצעות צו של שר הרווחה.
לקריאה נוספת באתר הביטוח הלאומי לחצו כאן
סעיף 46א - זכאות לתרומות פטורות ממס
לאחר עבודה מאומצת של שנתיים בנוגע לסוגיית מתן אישור 46א לארגוני סיוע ופיתוח בינלאומיים, הושגה הצלחה ממשית, כאשר משרד האוצר התגייס עמנו לטובת קידום הסוגייה.
הנוהל הנוכחי מאפשר לארגוני שפועלים מחוץ לישראל לקבל סעיף 46 א מותנה במספר קריטריונים:
-
הבקשה לקבלת אישור 46א' תתבסס על פרויקט בעל אספקטים הומניטאריים (לאו דווקא בחירום) מוגדר בזמן (עד 3 שנים) ובעל תקציב מוגדר.
-
הפעילות לא תתבצע במדינה שמוגדרת כמדינת אויב.
-
הפעילות לא תפגע באינטרסים מובהקים של ישראל (לדוגמא תסתור בבוטות החלטות ממשלה).
-
על בסיס נקודות אלו יועבר החומר שמגיע לרשות המיסים לאנשי משרד האוצר ומש"ב לטובת קבלת המלצה שלהם.
בהקשר הזה מספר הבהרות:
-
הגשת הבקשה אומנם מבוססת על פרויקט אחד אבל קבלת סעיף 46 א תינתן לארגון כולו.
-
הכוונה הכללית של משרד האוצר ומשרד החוץ היא לאשר את הבקשות שיוגשו להם וזאת מבלי לבחון תכנים או אלמנטים מקצועיים.
-
תהליך אישור הנוהל יכול להימשך עד שנה וזאת לאור העובדה שכל אישור לסעיף 46א מותנה (על פי חוק) באישור ועדת הכספים של הכנסת.
-
ארגוני סיוע ופיתוח בינ"ל יקבלו את האישור על בסיס פרויקטים נקודתיים ותחומים. חידוש האישור יצריך הגשת בקשה חדשה בהתאם לאותם קריטריונים.