המחקר של יעלי בוחן כיצד שינויי אקלים ואירועי אקלים קיצוניים משפיעים על קבלת ההחלטות של חקלאים קטנים במזרח אפריקה, תוך התמקדות בהעדפות זמן, שליטה עצמית וגורמים פסיכולוגיים נוספים. מטרתו היא להבין כיצד תהליכים התנהגותיים אלו משפיעים על אימוץ טכנולוגיות חקלאיות ופיננסיות הנדרשות לחוסן כלכלי ואקלימי. אני מתמקדת בכלים כמו ביטוח אקלימי, שירותים פיננסיים דיגיטליים ואפליקציות חקלאיות, ובוחנת מה מונע מחקלאים לאמץ אותם גם כאשר הם זמינים.באמצעות שילוב בין כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה וגאוגרפיה אנושית, המחקר מציע פרספקטיבה חדשה על האופן שבו אירועי אקלים קיצוניים משנים את תפיסת הזמן ואת דפוסי קבלת ההחלטות של חקלאים. הממצאים צפויים לספק כלים יישומיים והמלצות מדיניות לגופי פיתוח ישראליים ובינלאומיים, ולתרום ליעדי הפיתוח בר־קיימא (SDGs) בתחומי צמצום העוני, ביטחון תזונתי, והסתגלות לשינויי האקלים.

אוטיזם (Autism Spectrum Disorder) משפיע על כ-2.5-3 מיליון אנשים באתיופיה, אך מרבית הרופאים המתמחים ברפואת ילדים בבתי החולים הציבוריים במדינה לא קיבלו כל הכשרה בזיהוי, באבחון או בטיפול במצב זה. מחקר מהשנים האחרונות הראה כי למעלה מ־60% מהמתמחים בבתי החולים הלימודיים הציבוריים באדיס אבבה לא עברו כלל הכשרה בנושא אוטיזם, ופחות ממחצית ידעו שניתן לאבחן תופעה זו כבר בילדות. נתונים אלה מצביעים על פער קריטי בידע של בעלי המקצוע, המעכב התערבות מוקדמת, חרף הראיות הברורות לכך שאבחון וטיפול בגיל צעיר משפרים באופן משמעותי את תוצאות החיים של ילדים עם אוטיזם ושל משפחותיהם. המחקר של עין בעין (Eye to Eye) מציע תוכנית הכשרה מובנית למתמחים ברפואת ילדים בשלושה בתי חולים ציבוריים באדיס אבבה, שבמהלכה יימדדו הידע, יכולת זיהוי ואבחון ומספר האבחונים של ASD כשנה לפני ואחרי ההכשרה. הממצאים יועברו לקובעי מדיניות במטרה לקדם שילוב של הכשרה באוטיזם בתוכנית הלימודים לרפואת ילדים באתיופיה, ולחזק שיתופי פעולה בין בתי חולים לבין שירותים קהילתיים לאוטיזם. באמצעות שותפות עם מוסדות אתיופיים עין בעין וארגוני סיוע ישראליים נוספים יוכלו לסייע בבניית יכולות, לפתח הכשרות מותאמות תרבותית ולשפר את איכות החיים של ילדים עם אוטיזם ומשפחותיהם.

המחקר בוחן גישות מדעיות בפיתוח בינלאומי, העוסקות בהיבטים שונים של נקסוס מזון, אנרגיה ומים לקיימות. לב הפרויקט הוא מחקר השדה, שהתבצע לאחרונה בטנזניה, בקהילות כפריות מרוחקות, שבהן אין נגישות וזמינות לתשתיות ממשלתיות. כחלק מעבודת השטח אנו מפתחים מודל נקסוס חדש, ודרכים לאמידת מצב הביטחון של קהילות אלו, תחת התערבויות טכנולוגיות ויישום ידע חדש, במטרה לשפר את חוסנן ואת יכולת ההסתגלות שלהן, וכן של קהילות דומות ברחבי העולם.

המחקר מתמקד בבדיקת מיקרוסקופ מבוסס בינה מלאכותית במסגרת עבודת השטח של NALA, במטרה לשפר את האבחון של טפילי מעיים כגון Schistosoma mansoni באזורים שבהם שכיחות ההדבקה נמצאת בירידה. כאשר שיעורי ההדבקה יורדים, כלי האבחון המסורתיים נוטים להחמיץ מקרים בעוצמה נמוכה — מצב שמגדיל את הסיכון להדבקות חוזרות בקהילה. עבודתה של NALA מתמקדת במניעה, ואבחון מדויק יותר הוא מרכיב מרכזי בעצירת ההדבקה לפני שהיא מתפשטת. המחקר בוחן האם המיקרוסקופ החכם של Enaiblers, המופעל באמצעות בינה מלאכותית, מסוגל לספק תוצאות מדויקות ואחידות יותר ממיקרוסקופיה ידנית. המטרה היא לחזק את מערכות הניטור, להפחית את עומס העבודה של הצוותים הרפואיים, ולבסס מאמצי מניעה יעילים וברי־קיימא באופן שיתמוך לא רק בעבודת NALA, אלא בעיקר במשרד הבריאות, כדי להבטיח שהכחדת המחלות הללו תישמר לאורך זמן.